יז. תכליתו של חוק תרומת ביציות עולה מסעיף 1 לחוק, הקובע כי החוק נועד בעיקרו להסדיר תרומת ביציות למטרות הולדה לנשים אשר אינן יכולות לממש את הורותן שלא באמצעות תרומת ביציות, וזאת "תוך שמירה מרבית על כבודן, על זכויותיהן ועל בריאותן של התורמת והנתרמת". כך גם מההיסטוריה החקיקתית: "מימוש ההורות הוא ערך נשגב במדינת ישראל ... צריכים להבין שכאשר ממשלת ישראל אישרה את הצעת החוק הזו ראתה לנגד עיניה, את מימוש ההורות של נשים שלא תוכלנה לעשות זאת ללא תרומת ביציות" (דברי עורכת הדין מ' היבנר הראל, פרוטוקול דיוני ועדת המשנה מיום 18.2.08, הדגשה הוספה – א"ר). יעד מימוש ההורות של הנתרמת, חרף המחסור או הלקות בחומר גנטי, נלמד גם מן ההתויה הרפואית לקבלת תרומת ביציות: "נשים הסובלות מכשל שחלתי, חסר שחלות או רזרבה שחלתית מופחתת; נשים שדרך קבע מייצרות ביציות ו/או עוברים באיכות דלה; נשים שלא הצליחו, לאחר נסיונות חוזרים, להרות בטיפולי הפריה חוץ גופית; נשאיות של פגם גנטי חמור; נשים שגילן מעל 45" (אורלי לוטן "תרומת ביציות להפריה ולמחקר" הכנסת – מרכז המחקר והמידע (13.11.07)).
יח. לגישה הבסיסית של הגבלת התרומה לנתרמת בעלת צורך רפואי קיימות איפוא הצדקות רפואיות, כגון הימנעות מטיפול רפואי שאינו נחוץ (מיכל אגמון-גונן וקרן דבך-דויטש "זכות הרופא להימנע ממתן טיפולי פוריות" רפואה ומשפט 33, 13 (2005)), וחברתיות כגון הימנעות משימוש בתרומה לצרכי השבחה גנטית (רות זפרן "אימהות יש גם שתיים – הגדרת אימהות לילד שנולד לבנות זוג מאותו המין" דין ודברים ג 351, 362 (תשס"ח) (להלן זפרן)). יצירת הבחנה בין נתרמות הנדרשות לתרומה בשל צורך רפואי לבין נתרמות אשר מבקשות תרומה מבלי להצביע על צורך רפואי עולה ביסודה בקנה אחד עם תכלית החוק, שעניינה שמירה על בריאות התורמת והנתרמת במסגרת תרומת ביציות למטרות הולדה. מצינו איפוא, כי מתן אישור מאת ועדת החריגים לתרומה מעותרת 1 אל עותרת 2 ספק על פניו אם היה משתלב בהרמוניה שבין מכלול סעיפי החוק, נוכח הבכורה הניתנת בו להורות פיזיולוגית, מקום בו האישה מנועה ממימוש אימהותה הגנטית. הגשמת רצונה של אשה, כמו במקרה דנא, להביא לעולם יילוד בעל מטען גנטי זהה לשלה שונה על פניה מן הרציונל שבבסיס חוק תרומת ביציות, אשר נועד לסייע לנשים בעלות לקות רפואית בביציותיהן להגשים את זכותן להורות. אילו התכוון החוק לכך שניתן יהא להעניק תרומת ביצית לאישה בריאה גם בשל צורך רפואי של התורמת, חזקה שהדבר היה נאמר מפורשות (רע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' שמור, פ''ד מט(4) 865, 871 (1996); ע"א 4100/97 רינדר נ' ויזלטיר, פ''ד נב(4) 580, 594 (1998); עע"מ 1721/10 מועצה מקומית גני תקווה נ' קופלביץ, [פורסם בנבו] פסקה 12 (2011)).