סוף דבר, הפנייתה של העותרת 1 במצב החוקי הקיים, להגשים את זכותה מחוץ לישראל, עם כל אי הנוחות שבכך, אינה משמיעה אוטומטית פגיעה בלתי חוקתית בזכותה (בג"ץ 466/07 גלאון נ' היועץ המשפטי לממשלה, [פורסם בנבו] פסקה 8 לפסק דינה של השופטת – כתארה אז – נאור (2012) (להלן: עניין גלאון)). מימושו של ההליך, במתכונת הספציפית המבוקשת, מחוץ לישראל מגבש פתרון מידתי לעותרת 1, וזאת כל עוד אין בנמצא הסדרה חקיקתית של פונדקאות אלטרואיסטית. הגשמת ההליך כך מאפשרת למדינה לסייע לעותרות, וזאת מבלי ליצור דיסהרמוניה בחוק הקיים. אכן, הדעת אינה נוחה מכך שהמדינה מפנה את אזרחיה להגשים את חלומותיהם וזכויותיהם במדינות אחרות (עניין ממט מגד, פסקאות 5 ו-10 לפסק דינו של השופט ג'ובראן)), אולם בהיעדרו של הסדר חוקי המאפשר פונדקאות במתכונת המבוקשת על ידי העותרות, הפתרון המוצע על ידי המדינה באמצעות הנוהל הוא מידתי, שכן "לעתים גם מימוש זכות חוקתית נסוג מפני האינטרס הציבורי" (עניין גלאון, פסקה 11 לפסק דינה של השופטת – כתארה אז – נאור) ובענייננו – הרמוניה במערך הסדרי ההורות והאיזונים שבהם; פרשנות כמבוקש על-ידי העותרות עומדת, כפי שגם ציינה חברתי השופטת חיות (פסקה 18), בניגוד לליבת ההסדר הקיים, שעניינה ניתוק בין הפונדקאית להורים המיועדים.
נד. בנסיבות – משלא נענינו לעתירה – אין מקום להיכנס לעומקה של סוגית ההכרה המשפטית באם הנושאת (העותרת 2). אולם, ככל שהעותרות בחרו או יבחרו לממש את ההליך בחו"ל, נדמה כי הפתרון שהציע בית המשפט המחוזי בעניין ת.צ (פסקאות 31 ו-34) – קבלת צו הורות פסיקתי (לאחר עריכת תסקיר התומך בבקשה למתן צו הורות) – והעולה גם מעניין ממט מגד (פסקה 43 לפסק דינה של המשנָה לנשיא נאור; פסקה י"א לפסק דיני), יכול לכאורה לעמוד גם לטובת העותרות בענייננו, זאת – משהמדינה לא הביעה התנגדות עקרונית לתא המשפחתי במתכונת "האימהות המשותפת" שמבקשות העותרות לבנות, אלא רק למסלול החוקי המבוקש על ידיהן להגשמתו (להכרה משפטית בשתי אימהות בארצות הברית ראו Nancy D. Polikoff "A Mother Should Not Have to Adopt Her Own Child: Parentage Laws for Children of Lesbian Couples in the Twenty-First Century" 5 STAN. J.C.R. & C.L 201 (2009)).
נה. באשר להסדרה עתידית של פונדקאות אלטרואיסטית בתוך חוק הפונדקאות הכללי המסדיר עתה פונדקאות מסחרית בלבד, חזקה על המחוקק כי יבחן אפשרות כינונו של ערוץ פונדקאות אלטרואיסטי, אשר יפעל במקביל לערוץ המסחרי בצורה בה חלקי החוק השונים לא יסתרו זה את זה, אלא ישפיעו טובה זה על זה; ראו – והדברים מובאים אך לשם הדוגמה – הצעת מרכז "אשה לאשה" בדבר הכנסת יסודות של "קשר" גם אל תוך הפונדקאות המסחרית-הסכמית, וזאת על סמך מחקרים פסיכולוגיים המצביעים כי הקשרים האנושיים הנרקמים הם טובת ההנאה העיקרית שמפיקה הפונדקאית מההליך (נופר ליפקין ואתי סממה פונדקאות בישראל – תמונת מצב 2010 והצעות לשינוי חקיקה – דו"ח של ארגון 'אשה לאשה – מרכז פמיניסטי חיפה' 65, 82-80 (2010);ELLY TEMAN, BIRTHING A MOTHER: THE SURROGATE BODY AND THE PREGNANT SELF (2010)).