6. למעלה מן הצורך, עולה שאלה האם חוק תרומת הביציות כלל רלבנטי למקרה שלפנינו. אכן, חוק תרומת ביציות נועד לסייע לנשים אשר אינן יכולות לממש את הורותן שלא באמצעות תרומת ביציות, אך לשיטתי – ובכך מתיישבת דעתי עם חברתי השופטת ארבל – חוק זה אינו רלבנטי לענייננו. הן לאור תכליתו האמורה ובהירות סעיפיו אשר במפורש אינם מכלילים מקרה שבו האישה יכולה לממש את הורותה גם ללא תרומת הביציות, והן לאור כך שלמעשה אין מדובר ב"תרומה" בענייננו, כפי שניתחה באופן מעמיק ומשכנע חברתי השופטת ארבל (ראו פסקאות 18-15 לפסק דינה). מקובלת עליי המסקנה כי משמעות "תרומה" היא נתינה לאחר ללא קבלת דבר בתמורה ובענייננו ה"תורמת" מקבלת את הזכות להיות אם משותפת של היילוד. זאת הפרשנות הסבירה לדעתי למושג זה. על כן, ולאור נימוקיה הנוספים של חברתי השופטת ארבל, אני סבור כי חוק תרומת ביציות אינו רלבנטי למקרה שלפנינו.
7. חברתי השופטת ארבל פנתה אם כן לתקנות בריאות העם (הפריה חוץ-גופית), התשמ"ז-1987 (להלן: תקנות הפריה חוץ-גופית) למציאת פתרון לסוגיה ועמדתה היא כי תקנות אלה רלבנטיות למקרה הנדון כשם שהיו בעניין ת' צ'. אך עמדתי כדעת חברי השופט רובינשטיין. שני המקרים הללו נבדלים ביסוד המהותי בדבר הצורך הרפואי של מקבלת הביצית. במקרה שלפנינו לא מתעורר צורך כזה שכן המבקשת לקבל את הביצית היא אישה בריאה ומשכך לא ניתן להקיש מעניין ת' צ' אשר עסק בנתרמת שהיתה בעלת צורך רפואי. דומה כי גם הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מיום 30.11.2009 בנושא תרומת ביציות בין בנות זוג אינה רלבנטית שכן הנחיה זו התבססה גם על מקרה שבו בת הזוג הנתרמת הצביעה על צורך רפואי בתרומה מבת זוגה; ומכל מקום, חוק תרומת ביציות חוקק לאחר מכן והסדיר בחקיקה ראשית את הסוגיה.
8. לעניין תחולת תקנות הפריה חוץ-גופית על המקרה הנדון, אני סבור כי ההליך המבוקש על ידי העותרות חסר עוגן בתקנות אלה. תקנות הפריה חוץ-גופית קובעות, בין היתר, את הייחוד של מטרת נטילת הביצית והוא הפריה חוץ-גופית של הביצית והשתלתה לאחר מכן (תקנה 3), אך אין בהן התייחסות שהיא להליך כמו מעין זה המבוקש בעתירה זו. הפרשנות הסבירה של תקנות אלה מובילה למסקנה כי הן נועדו להסדיר הפריה חוץ-גופית של ביצית אישה על מנת להשתילה בגופה שלה ולא של מישהי אחרת, בין אם בת זוגה או כל מישהי זרה. ומכל מקום, כפי שחברתי השופטת ארבל מדגישה בפסקה 19 לפסק דינה, הליך מתן הביציות יכול להיעשות כיום על פי הסדריו של חוק תרומת ביציות בלבד. סעיף 4 לחוק תרומת ביציות מגביל במפורשות את פעילות שאיבת הביציות והשתלתן רק לפי הוראות חוק זה, למעט במקרים של פונדקאות.