הסוגיה שהעלה חברי מעניינת וחשובה, והתלבטתי בה לא מעט. לבסוף באתי לידי מסקנה כי פתרונה של סוגיה זו מחייב הסדרה בחקיקה ולא יהא זה נכון לעשות זאת במסגרת העתירה הנוכחית. כל עוד לא הוסדר הנושא, אני סבורה כי ניתן לרשום במרשם האוכלוסין הורות "כללית", מבלי להבחין בין ההורה "הביולוגי" להורה "המשפטי", ואין לדרוש הליך של הכרה בפסק דין זר או בתעודת לידה זרה על-ידי בית משפט לענייני משפחה בישראל או צו הורות שיפוטי שיוצא בישראל. אבאר עמדתי.
ראשית, חברי מתייחס בחוות דעתו לחשש לפגיעה בעקרון טובת הילד מעצם הרישום שאינו מאפשר לדעת מי הוא ההורה "הביולוגי" ומיהו ההורה "המשפטי", כמו-גם לפגיעה בזכות הילד לדעת מי ההורה שהביאו לעולם. מענה לחשש זה מצוי לטעמי בחוות דעתה של חברתי, אשר מציינת כי "'טובת הילד' אינה שאלה ערטילאית או תיאורטית, אלא נוגעת היא בילד הספציפי שעניינו נדון, בנסיבות חייו ובמערכת המשפחתית שהוא מכיר". טענה כללית ולפיה טובת הילד היא קיומו של מרשם אוכלוסין אמין ומדויק מתעלמת מהצורך לבחון בחינה פרטנית את טובת הילדים בהם מדובר, על פי נתוניהם. שנית, אני סבורה כי הגם שאין עוררין על חשיבות דיוקו של המידע אשר במרשם, אין מתבקשת מכך המסקנה אליה הגיע חברי. בגדרו של מרשם האוכלוסין אין מקום לכלול מידע שיאפשר להבחין בין ההורה ה"ביולוגי" להורה "המשפטי" מעצם היותו של מידע זה רגיש ופרטי ביותר באופן שאינו מצדיק חשיפה אליו של כל מי שיש לו נגישות למרשם האוכלוסין. יחד עם זאת, מקובל עליי כי אינטרסים כבדי משקל תומכים בקיומו של מאגר מידע שבו ייאצר ויתועד המידע בדבר זהות ההורה הביולוגי וזהות ההורה המשפטי. כל זאת, מהטעמים עליהם עמד חברי. ואולם, הסדרת נושא זה ראוי לה שתיעשה בחקיקה ולא במסגרת הפסיקה. ניתן לחשוב בהקשר זה על רישום הנתונים האמורים במסגרת פנקס או מרשם ייעודי, שיתנהל בנפרד ממרשם האוכלוסין ובנוסף לו. החלטה על עריכתו של פנקס או מרשם שכזה היא עניין למחוקק, שכן היא מצריכה בחינה והסדרה של כלל היבטי הרישום, דוגמת הסדרת סמכות הרישום, החלטה אילו פרטים יירשמו, הדרכים לקבלת מידע שבמרשם ומסירתו, סודיות וכיו"ב (ראו והשוו: חוק תרומת ביציות, תש"ע – 2010, פרקים ה' – ז'; חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), תשנ"ו – 1996, סעיפים 16 – 17; תקנות הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)(רישום בפנקס), תשנ"ח - 1998). טוב יעשה המחוקק אם יבחן הסוגיה על משמעויותיה, ועוד יותר מכך אם יידרש להסדרת נושא פונדקאות חו"ל בכללותו.