ב. הסוגיות הכרוכות במשפחות חד-מיניות באות לידי ביטוי מדי פעם בזויות שונות, שבית משפט זה נתן אליהן את דעתו. אל הסוגיה שבבג"ץ 566/11 השקפתי, כפי שאציין בתמצית, במשקפי לשון החוק ופרשנותו התכליתית; אל הסוגיה שבבג"ץ 6569/11 השקפתי במשקפי פסיקתו של בית משפט זה בסוגיות קרובות. אל שתיהן התבוננתי במשקפי זכויותיהם של העותרים כבני אדם, אך עוד יותר מזה, במשקפי טובתם של הקטינים בהם מדובר והצורך לסייע להם ולתקינות חייהם. אבל לא נשכח ממני, כי עסקינן בנושאים שיש בהם גם "סדר ממלכתי", ולא איש הישר בעיניו יעשה, וגם הממשל רשאי לצפות, אף בגדרי הסדרה שיפוטית, כי עקרונות ליברליים של זכויות יתורגמו ללשון המעשה באופן סדור ומושכל בפרשנות הדין.
ג. אציין כאן, כי לארה"ב, הארץ שבה נולדו הקטינים שבבג"ץ 566/11 ו-6569/11, אין חוק פונדקאות פדרלי, אלא הסדרים מדינתיים, ראו Perri Koll, “The use of the Intent Doctrine to Expand the Right of Intended Homosexual Male Parents in Surrogacy Custody Disputes”, 18 Cardozo J.L. & Gender, 199, 206 (2011) . נכון למארס 2012, קיבלו ככל הנראה 11 מדינות מתוך 50 מדינות ארה"ב חוקים שאיפשרו הסכמי פונדקאות; שתי מדינות אישרו זאת באמצעות בתי המשפט, שש מדינות אסרו הסכמי פונדקאות ו-32 מדינות לא פתרו את הבעיה; אשר להסכמי פונדקאות לזוגות חד-מיניים, התמונה מנומרת, ויש בהן מן המדינות בארה"ב המתירות זאת ויש שלא. אכן, לא נמצאה פסיקה רבה בה מושם דגש בנושאי היחסים הגנטיים.
ד. בנידון דידן, לטעמי ראוי משרד הבריאות לשבח שהקים את ועדת הפרופ' שלמה מור-יוסף, לטיפול בדינמיות בתחום הפריון לרבות בנושא הפונדקאות. ככלל סבורני כי משהוקמה ועדה מקצועית-ציבורית כזאת בהשתתפות רב-תחומית, ראוי למערכת הממשל ללכת בעקבות המלצותיה, ודומה שהקמתו של צוות יישום מצביעה על כיוון זה; יש לקוות כי גם המחוקק יתן דעתו ויטה אוזנו.
בג"ץ 566/11 ה. אשר לבג"ץ 566/11, עלינו להידרש לחוק האזרחות, תשי"ב-1952, וללשונו כפשוטה. סעיף 4(א)(2) מעניק אזרחות מכוח לידה (ככותרת סעיף 4) ל"מי שנולד מחוץ לישראל כשאביו או אמו היו אזרחים ישראליים". אזרחות אינה ענין של מה בכך, היא מעמד רב חשיבות המקנה זכויות ומטיל חובות, וכל מדינה מתוקנת מקפידה לגביה. באשר למלים "כשאביו או אמו היו אזרחים ישראליים", כיצד יוכח בכל מקרה שהמדובר ב"אביו" של הילוד? אינני יכול לקרוא תיבות אלה אלא כחברתי, קרי, הורות ביולוגית. אחד ההורים צריך שיהא אב ביולוגי, הכל כפי שציינה חברתי בפסקה 14. זהו פשוטו של מקרא, ונוכח חשיבות הנושא, מעמד האזרחות, גם פירושו התכליתי נכון.