פסקי דין

בגץ 566/11 דורון ממט מגד נ' משרד הפנים - חלק 57

28 ינואר 2014
הדפסה

"Including one’s particulars on a birth registration is an important means of participating in the life of a child. A birth registration is not only an instrument of prompt recording. It evidences the biological ties between parent and child, and including one’s particulars on the registration is a means of affirming these ties. Such ties do not exhaustively define the parent-child relationship. However, they are a significant feature of that relationship for many in our society, and affirming them is a significant means by which some parents participate in a child’s life"

ואכן אף "בחיים הריאליים" – הילד (ולימים – מי שהפך לבגיר) מתעניין לא-פעם לדעת מיהם הוריו הביולוגיים והאם ההורים היו "טבעיים", או "משפטייים". החוק בישראל הקנה זכות זו לדעת – למי שהפך לבגיר, דהיינו בעת הגיעו לגיל 18 – ראו: סעיף 30 (ב) לחוק האימוץ; סעיף 16 לחוק לנשיאת עוברים. לצורך זה הוקמו גם מרשמים שונים מתאימים, והנה כאן – אם תירשם הורות "כללית" במרשם האוכלוסין, כמבוקש על ידי העותרים, ללא ציון במרשם כלשהו (אפילו כזה שאיננו מרשם האוכלוסין) מיהו "ההורה הביולוגי" ומיהו ה"הורה המשפטי" – לא יוכל אף אדם גם בעתיד לקבל מידע חיוני זה (ללא שיתוף פעולה של אותם הורים, אשר כדוגמת העותרים מודיעים – בשלב זה לפחות – כי אינם מעוניינים לגלות לילדתם מי הוא מי). התנהלות שכזו סותרת את "עקרון טובת הילד", ואת "תקנת הציבור", כפי שהמחוקק הישראלי רואה אותם בכל הקשור ב"הורות משפטית" (זאת ללא קשר מגדרי) – ולפיכך, לגישתי, אין לקבוע כך אף בדרך של פסיקה. זו אף הסיבה שאין אני סבור שראוי להתיר "בדיקה עיוורת", כמתווה הבא בחשבון על פי פיסקה 21 לחוות דעתה של חברתי המשנָה לנשיא (וזו הסתייגותי היחידה מעמדתה בבג"ץ 566/11 ביחס לבדיקת הרקמות המוצעת).

זה המקום להוסיף כי במספר מדינות בעולם, בהן נהגו לאפשר את עמעום את מקור ההורות ולא לגלות מיהו ה"הורה הביולוגי" ומיהו זה ה"משפטי", התעוררו קשיים בלתי מבוטלים ולכן עתה גם בבריטניה, למשל, בסעיף 13 (6C) ל-Human Fertilisation and Embryology Act 1990 (כפי שתוקן בHuman Fertilisation and Embryology Act 2008 ) – הובטח עניין הגילוי של מקור ההורות וסוגו – לילד, זאת בזמן ובנסיבות מתאימות. לגישה זו אף הד וביטוי בסעיף 7 לאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד (1989).

עמוד הקודם1...5657
58...65עמוד הבא