עיינו בדעות שונות בהקשר לצורך לגלות את מקור ההורות:
Julie Wallbank, “The Role of Rights and Utility in Instituting a Child’s Right to Know Her Genetic History” 13 SOC. & LEGAL STUD. 245 (2004) Margaret Somerville, Gay rights, children’s rights NATIONAL POST (July 14 2005), available at: http://www.canadiancrc.com/newspaper_articles/Nat_Post_gay_rights_ childrens_right_Margaret_Somerville_14JUL05.aspx) Susan B. Boyd, Gendering Legal Parenthood: Bio-Genetic Ties, Intentionality and Responsibility, in WINDSOR YEARBOOK OF ACCESS TO JUSTICE p.1 (2007) Petra Nordqvist, Out Of Sight, Out of Mind: Family Resemblances in Lesbian Donor Conception 44 SOCIOLOGY, 1128 (2010), available at: http://www.sagepub.com/content/44/6/1128) Carol Smart & Petra Nordqvist, Relative Strangers (Research Project funded by the Economic and Social Research Council, available at: http://www.manchester.ac.uk/morgancentre/research/relative-strangers מאיר שמגר, סוגיות בנושאי הפריה ולידה, הפרקליט ל"ט, חוברת א, 21 (תש"ן-1990); יחזקאל מרגלית "לקראת קביעת הורות משפטית בהסכמה בישראל" משפטים מ"ב 835 (תשע"ב); (הצגה סטירית של אי-הגילוי הובאה בקומדיה הקולנועית הקנדית: סטארבק תורם סדרתי).
5. כמו שהוראות חוק האזרחות מכירות ב"הורות משפטית" רק בנסיבות של אימוץ (שזהו הטעם השני לעמדתה של חברתי, המשנָה לנשיא, ב-בג"צ 566/11), כך אף הוראות חוק המרשם (שם בסעיפים 20 ו-20א) מסדירות בצורה בלעדית וממצה רישום של "הורות משפטית" – מכח אימוץ ומכח חוק הסכמים לנשיאת עוברים. מכאן ניתן ללמוד, לשיטתי, "הסדר שלילי" לגבי רישום אוטומטי של "הורות משפטית" מהסוג המבוקש ע"י העותרים בבג"צ 6569/11, דהיינו שאין לעשות כן ללא הכרה בפסק הזר, או בתעודת הלידה הזרה ע"י בית המשפט לענייני משפחה, תוך התאמתם לשיטתנו המשפטית (על דרך של הכרה בתנאים), או בעקבות השגת "צו הורות שיפוטי" בישראל.
תוצאה זו מתבקשת גם מהוראות סעיף 22 לחוק המרשם (שכוונה אמנם במקורה לנושאים אחרים ואולם היא "מכילה" גם את הסיטואציה שלפנינו). זו קובעת כדלקמן:
"22. לא יירשם אדם כאביו של ילד שנולד לאשה שהיתה נשואה לאדם זולתו בתוך 300 יום שלפני יום הלידה, אלא על פי פסק-דין של בית-משפט או בית-דין מוסמך."