71. פרופ' ליפשיץ מציע גישה חדשה להורות, הנותנת דגש להיות המונח "הורות", מונח אמורפי אשר החברה היא זו אשר יוצקת את תוכנו. במאמרו, הוא מזכיר את מרתה ארטמן ואת הצהרתה כי: "Love and Contracts Make a Family". הוא תומך בדעותיה ולא חושש לאמץ פרשנות מרחיבה יותר, לפיה המעמד ההצהרתי של הורות הסכמית צריך להיות זהה לזה של הורות ביולוגית. לדידו, החברה הישראלית, הנשענת על ההלכה ועל מצוות ה"פרו ורבו", היא שהחדירה בנו את הכמיהה והרצון הבלתי מתפשר לקשרי משפחה. הצעדים הפרו-אקטיביים בהם המדינה נוקטת, על מנת שיותר ויותר משפחות תוכלנה להביא ילדים לעולם, הם שמכווינים את המקובל והדחוי, את האסור והמותר, את הרצוי והלא רצוי.
חופש החוזים, חופש הרצון והזכות החוקתית לאוטונומיה:
72. זכות האדם לאוטונומיה הינה נגזרת של הזכות לכבוד המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. היא מכירה בזכותו של כל אדם לקבל בעצמו את ההחלטות החשובות בחייו, ושהחלטות אלה לא ייכפו עליו על ידי אחרים. האדם האוטונומי הוא מי שמקבל את החלטותיו מתוך בחירה חופשית, על בסיס מידע הניתן לו עובר לקבלת ההחלטה ומבלי שגורם חיצוני יתערב בהחלטותיו. זכותו לאוטונומיה, משתרעת גם על האוטונומיה של התא המשפחתי וכוללת גם את הזכות לתכנון משפחה.
73. אמור מעתה, כי חירותו של אדם, כוללת אף את חירות ההחלטה העצמאית בענייני נישואין, גירושין והולדה (ראו: G. Laurie, Genetic Privacy, Cambridge University Press, 2002, 182, p. 194; ע"א 5587/93 דניאל נחמני נ' רותי נחמני, פ"ד מט(1), 485 (להלן - "פרשת נחמני", בעמ' 493; אנדריי מרמור "העוברים המוקפאים של הזוג נחמני: תשובה לחיים גנז" (1995) עיוני משפט יט'(2), עמודים 433-440).
74. כפי שניתן לראות מדעותיהם של המלומדים דלעיל, ניתן בהחלט ללמוד על קיומם של קשרי הורות מתוך התנהגותם של הצדדים, המביעים הסכמה מכללא. הסכמה זו, אף נלמדת מהתנהגותם העקבית והמתמשכת של הצדדים, הנמשכת לאורך זמן ומעניקה מעת לעת, תוקף מחודש לקיומה (ראו: בע"מ 4751/12 אלמוני נ' אלמונית (פורסם בנבו, 9.8.13).
75. עשויים להיות פרמטרים רבים אותם צריך יהיה לקחת בחשבון בעת כניסה לקשר חוזי במטרה לכונן קשרי "הורות" כגון: משכו של הקשר בין בני הזוג; חוסר יכולתו של אדם פרטי להביא ילד לעולם; יצירת מצג של הורות דה-פקטו; מידת התמיכה והקרבה הרגשית והפסיכולוגית לילד; מידת מעורבותם של בני הזוג בתהליך הבאת הילד לעולם; עיקרון טובת הילד תחת הנסיבות הספציפיות; קיומם של רצון וכוונה אמתית ליחסי הורות וכדומה. מכאן טוב היה לו המחוקק היה מסדיר סוגיה זו, בדומה לחוק הפונדקאות או לחוק יחסי ממון.
76. מסקנתו של פרופ' ליפשיץ באשר לאפשרות של כינון הורות הסכמית, היא כי אין לתת יחס עודף לדחייתה של החברה המסורתית לשינוי המיוחל, אלא, יש להתמקד ביצירה של מודל הורות הוליסטי המשקלל ערכים, אוטונומיה ואתיקה של מוסריות ((ethics of care. עלינו לחתור להתאמת הדין בהתאם למציאות המשתנה, תוך הדיפת ביקורת מצדן של חברות מסורתיות ושמרניות. לשם חיזוק טענותיו מפנה אותנו פרופ' ליפשיץ לפסק הדין של בית המשפט העליון במדינת קנזס, ארצות הברית:
Parenthood by Contract - The Kansas Supreme Court Enforces a Lesbian Co-Parenting Agreement
77. פסק הדין הנ"ל, היה בין הראשונים להכיר ולאכוף חוזה המכונן הורות משותפת של שתי בנות זוג (ראו: SUPREME COURT OF THE STATE OF KANSAS No. 103,487 Marci Frazier, Appellee V. Kelly Gouschaal, Appellant, 2013).