מאחר ששאלה זו חשובה ונוגעת למערכת היחסים בין הורים לעובר, יש צורך גם משיקולים של מדיניות משפטיות וודאות, להכריע בה עתה על אף שהיא תיאורטית עבור התובעות שלפנינו. הכרעה בסוגיה יש בה לייתר התדיינות עתידית. המדובר בסוגיה עקרונית ובאינטרס ציבורי חשוב שעשוי לחסוך זמן שיפוטי יקר בעתיד. גם מבחינת ראיית טובת העובר והילד לעתיד לבוא, על כן מצאתי לנכון ליתן הכרעה בסוגיה כבדת משקל זו כבר עתה.
96. ביום 30/1/18 ניתן פסק דין על ידי כבוד השופט אליאס עובד בתמ"ש 29058-01-18 א.מ ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה [פורסם בנבו] . במסגרת פסק הדין עמד כבוד השופט על חשיבות מתן הצו עוד במהלך ההריון ולא ברור לו כלל סירובה הדווקנית של המדינה ליתן צו כאמור גם במהלך ההריון שייכנס לתוקפו לאחר הלידה ראו דבריו בעמוד 2:
"אני סבור כי פרקטיקה זו, מלבד שוויון שתיצור בין המבקשות לבין זוגות אחרים, אף תקל עליהן לאחר הלידה, ותחת הטרחה של הגשת בקשה הן תתפננה לחשוב מכל – טיפול ברך הנולד. אני סבור כי טובת הילד כי לא יהיה כל פער זמנים מיום לידתו ליום מתן הצו, אף אם תחולת הצו למפרע. אי קיומו של פער כאמור קיים אצל בני זוג אחרים והוא משקף, הלכה למעשה, את המציאות בפועל, בה רואות המבקשות את שתיהן כאימהות של הרך הנולד, החל מיום לידתו. אני סבור כי החלל שיווצר בין הלידה למתן הצו הוא אכן בעייתי, וככל שניתן –יש למונעו.
.....
ובהמשך בעמוד 3:
אני סבור כי במפגש זה של המדינה אל מול הפרט, וככל שבקשתו של הפרט (ובמיוחד זה המרגיש חריג ומקופח מכך שכללים שונים אינם חלים עליו, ומבקש להרגיש שווה בין שווים), אינה גורעת מאומה מהמדינה. קיים אינטרס של ממש למדינה להיעתר לבקשתו של אותו פרט, ובכך לשדר מסר של שוויון, וכלשונה של חברתי כב' השופטת גרינוולד רנד בפסקי הדין האמורים – חמלה, הכלה וצדק" (ההדגשות שלי א.א.ס).
97. בתה"ס 855-10-13 פלונית נ' אלמוני בית המשפט לענייני משפחה כבוד השופטת תמר סנונית פורר [פורסם בנבו] אישרה הסכם הורות של בני זוג, שנפרדו במהלך ההיריון הנוגע למזונות ומשמורת של קטין, שטרם נולד. הטעמים שהובאו במסגרת פסק הדין, התייחסו לוודאות וליציבות לגבי הקשר העתידי של הצדדים. אישור הסכם בשלב ההיריון, עולה בקנה אחד עם טובת הקטין, כך שזכויותיו יקומו מיד עם לידתו וכן מתוך עידו הסכמים בתוך המשפחה "ניסיון החיים מלמד כי תנאים שהושגו באמצעות הסכם, מקוימים על ידי הצדדים באופן טוב יותר מתנאים הנכפים מכוחו של פסק דין" (ראו: שוחט ושאוה, סדר הדין בבית המשפט לענייני משפחה, 2009 עמוד 364). בע"א 413/80 פלונית נ' פלוני פ"ד לה(3) 57, מינה בית המשפט את האב כאפוטרופוס על העובר לפי סעיף 33(א)(6) לחוק הכשרות.