101. ברוח זו נפסק כך גם לאחרונה על ידי כבוד השופטת הילה גורביץ שיינפלד בתמ"ש 66749-01-18 פלוני ואח' נ' פרקליטות מחוז חיפה ואח' (פורסם בנבו, 3.6.18) פסקה 17:
"בנסיבות המתאימות לכך, מתן צו הורות פסיקתי, טרם הלידה, הוא טובת הילוד. מתן צו טרם הלידה, משקף את המציאות בפועל ומעניק לעובדה כי הילוד נולד אל מערכת משפחתית אחת קיימת, לתא משפחתי שהוקם בהחלטה משותפת של שני הורים- את המשקל הראוי".
102. בטרם אעבור לשאלה הבאה שבמסגרת פסק הדין, אני חושבת שלא מן הנמנע להזכיר את פסק הדין של בית הדין הרבני בנתניה שניתן ביום 18/6/08 תיק מספר 8341-21-1 [פורסם בנבו] . במסגרתו עלתה השאלה, האם הגשת תביעת גירושין מקנה סמכות שיפוט לבית הדין בעניין משמורת והסדרי שהות של ילד שטרם נולד. שני נושאים עיקריים סובבים בכל הסוגיות הרבות שבתלמוד, העוסקות בדיני עובר:
האחת, האם עובר "ירך איימו" אם לאו.
השנייה, האם העובר נחשב - כדבר שבא לעולם או כדבר שלא בא לעולם.
במסגרת פסק הדין נקבע, כי בנוגע לסוגיה של תפיסת סמכות ואף בהתאם להלכות הקניינים נחשב העובר להיות כדבר שבא לעולם, ויפים דבריו של הרמב"ם שיש תפיסת קידושים בעובר. משכך, יש לראות את עניינו של העובר בנוגע למשמורת והסדרי שהות ככרוך מעצם טיבו וטבעו בתביעת גירושין. בית הדין הרבני ניתח את סעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית בקבעו כי הוראת סעיף 1 מדברת על כשרות לזכויות וחובות של העובר עצמו, אך אין בכך כדי למצות את האינטרסים של העובר ובוודאי לא את הזכויות והחובות של הוריו או של החברה. באשר לסעיף 33(א)(6) לחוק הכשרות המתיר לבית המשפט למנות אפוטרופוס לעובר ניתן ללמוד, כי ענייני אפוטרופוס רלוונטיים לעובר – משכך קובע בית הדין כי משמורת היא חלק מעניין האפוטרופסות והריהו בגדר ציפייה סבירה של הורי העובר כבר עתה במהלך ההריון.
103. ד"ר פנינה ליפשיץ-אבירם, בספרה "איזון עדין - מבט שני על זכויות עובר בר - חיות בדין הישראלי: בין זכויות האישה לזכויות העובר", תשע"ו-2016, קוראת לראות את הזכויות של עובר חי כזהות כמעט לזכויות ה"נולד". לדידה, עובר בשלב החיות הוא לפחות בעל אישיות מוסרית (Moral Personality) ולפיכך יש להגן עליו. היא אינה רואה בעובר חי ובאמו כישות אחת. לשיטתה, העובר הוא "מטופל" ויש להגן על זכותו להיוולד ועל זכותו להיוולד בריא. ישנם מקרים בהם עובר שנולד יוכל לתבוע צד ג' אם זה גרם לו נזק במהלך ההיריון. בתנאים מסוימים עובר גם זכאי לרשת ואף זכאי למזונות. לעובר יש זכות לקבל טיפול טרום לידה אם אין בטיפול כדי לסכן את אמו, ויש לו זכות להיוולד בריא אף אם הדבר כרוך בניתוח קיסרי ואמו מסרבת (ראו: עמודים 192-193). מן האמור ניתן גם ללמוד, כי בנסיבות מסוימות טוב יהיה לו המחוקק יסדיר עניין זה ויאפשר גם לטוען להורות לקבל מעמד במהלך ההיריון - וזאת גם בראי טובת העובר. שאלת מעמד העובר היא עולם ומלואו אך לא נדרשתי לדון בה במסגרת פסק הדין. יחד עם זאת לטעמי, הזכויות שיש ליתן לטוען להורות צריכות להיות דומות לאילו שיש לאב תוך שמירת האוטונומיה של האם על גופה.