20.6 עוד נטען, כי צו הורות לעובר, משמעו כינון הורות עתידית - עוד טרם בא הוא לעולם. זאת, עת המצב החוקי דהיום קובע כי הורות, בין אם עסקינן בהורות ביולוגית ובין אם עסקינן בהורות הנרכשת מכוח צו שיפוטי, אינה יכולה להיקבע טרם הלידה.
20.7 בהקשר זה, מפנה המדינה לסעיף 11א לחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור, הסכם ומעמד הילוד), התשנ"ו-1996 (להלן - "חוק הפונדקאות"), הקובע כי "בתוך 7 ימים מיום לידת הילד, יגישו ההורים המיועדים בקשה למתן צו הורות". לטענת המדינה, דרישתן של התובעות לקבל צו הורות פסיקתי במועד מוקדם יותר תמוהה ואינה תואמת את עמדת המחוקק.
20.8 בעמ"ש (מחוזי מרכז) 60269-01-17 היועץ המשפטי לממשלה נ' מעיין סול (פורסם בנבו, 26.6.17) (להלן - "הלכת סול") נקבע, כי מועד תחולתו של צו הורות פסיקתי יהא ככלל, מיום הינתנו. בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט, ניתן יהיה להקדים מועד זה, למועד הלידה. משכך, גם לאורו של טעם זה, לא ניתן ליתן צו הורות פסיקתי טרם הלידה.
לכל האמור ועוד, אתייחס בהמשך בהרחבה.
דיון והכרעה:
21. לפנינו מספר סוגיות עקרוניות המצריכות מתן מענה ופתרון למשפחות החד מיניות.
22. המעיין בתשובת המדינה יראה כי לכאורה יש סתירה פנימית בטענותיה. מחד טוענת לעמידה דווקנית על קיומו של תסקיר כתנאי לקבלת מתן צו ההורות הפסיקתי, ומאידך מסכימה באותה נשימה לאי עריכתו בפועל. משמע, שאף המדינה מבינה ויודעת, כי כשם שבמשפחות שבהן יש אב ואם אין עמידה דווקנית על עריכת תסקיר, כך גם במשפחות שבהן יש הורים מאותו המין אין צורך בתסקיר על מנת לבדוק את המסוגלות ההורית או ההורות. בפרט, כשהדרישה לתסקיר כתנאי למתן הצו אינה ישימה, במקום בו התינוק נולד רק עתה והלכה למעשה עוד לא בשלו התנאים לעריכת תסקיר. על שאלת הצורך בתסקיר עמדתי באריכות במסגרת תמ"ש 11587-07-17 ק.ר ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה (פורסם בנבו, 26/10/17) וארחיב על כך בהמשך. אך אעיר כבר עתה, כי כיום בשגרה ניתנים פסקי דין ללא תסקיר.
23. ביום 8/2/15 פורסמה עמדתו של ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, בנוגע לסוגיה של צו ההורות הפסיקתי (להלן - "העמדה"), במסגרתה נקבעו מספר קריטריונים לשם מתן הצו:
א. קיום קשר זוגי במשך 18 חודשים לפחות הכולל משק בית משותף;
ב. לבני הזוג מלאו 21;
ג. בני הזוג הם תושבי ישראל;
ד. לא חלפו 90 יום מיום הלידה;
ה. הבקשה נתמכה בתצהיר בדבר היעדר הרשעה בעבירות אלימות או מין, שמפאת חומרתן או נסיבותיהן מקימות חשש לפגיעה משמעותית בטובת הילד;
ו. בנוסף, יובא בפני בית המשפט תסקיר או חוות דעת של שרותי הרווחה כפי שימצאו לנכון.