24. בהתאם לעמדה זו נוהגת המדינה ליתן צווי הורות פסיקתיים כבשגרה מיד לאחר הלידה, וזאת כל עוד הבקשות מוגשות במהלך ה-90 יום לאחר הלידה, כאשר הדרישה לתסקיר נזנחה זה מכבר. כבר נפסק, כי עמידה דווקנית על הגשת תסקיר אינה מחייבת את בית המשפט והדבר נתון לשיקולו של השופט היושב בדין, בהתאם למקרה שנדון בפניו. משכך אני קובעת, כי במקרה שלפנינו אין צורך בהגשת תסקיר. אוסיף ואומר, כי התנאי של הכנת תסקיר כ"אוטומט" בכל מקרה, אינה עומדת בקנה אחד עם שורת ההיגיון. העמסת הכנת תסקירים על העובדים הסוציאליים, שגם כך ידיהם מלאות בעבודה, כשהם אינם עומדים בעומס המוטל עליהם, מובילה לכך שלעיתים התסקיר מתקבל זמן רב לאחר יום מתן הצו ועל כן אין הוא יכול לשקף את המצב העובדתי נכון ליום קבלתו. במילים אחרות, הדרישה לתסקיר מכבידה הן על עובדי שרותי הרווחה והן על התובעות שלא לצורך.
25. על היושב בדין מוטל הנטל לברור בקפדנות אותם מקרים המצדיקים הפנייה שכזאת לשם הכנת תסקיר, ואין הדבר יכול להוות תנאי הכרחי לשם קבלת צו הורות פסיקתי. תסקיר הינו כלי חשוב בארגז הכלים המשמש את היושב בדין, אך אין הוא אמצעי יחיד, תסקיר מצטרף לעוד כלים ראייתיים המצויים תחת אמתחתו של השופט, לכל אחד טעם ומשקל ייחודיים בהתאם למקרה בו עסקינן.
26. במילים אחרות ההפניה לשם הכנת תסקיר צריכה להיות לאחר שקלא וטריא של בית המשפט, ולא כתנאי לשם מתן צו ההורות. על סוגיה זו כך כבר עמדו באריכות כבוד השופט נפתלי שילה במסגרת תמ"ש 41067-04-16 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית (פורסם בנבו, 1/12/16), וכן כבוד השופט ארז שני במסגרת תמ"ש 4355-08-13 א' ואח' נ' משרד הרווחה והשירותים החברתיים- תל אביב, עמודים 13-16 לפס"ד (פורסם בנבו, 8/5/14).
עתה אעבור לשאלה הראשונה העומדת בבסיסו של פסק דין זה:
האם יש מקום לאדן נוסף: הורות הסכמית?
מבוא:
27. מזה שנים, נדרשים בתי המשפט לענייני משפחה להכריע בסוגיות מורכבות המעלות דילמות משפטיות, בעלות משמעויות והשלכות כבדות משקל. המסגרת החוקית המצומצמת, המסדירה את דיני המשפחות בישראל, מציבה את בתי המשפט לא פעם בפני שוקת שבורה אל מול הקדמה, המדע, הטכנולוגיה והמציאות המשתנה.
28. ילדים שנולדים ויולדו באמצעות טכנולוגיות הפריון החדשות, מעלות את הצורך להתמודד עם סוגי הורות חדשים וסוגי משפחות מגוונים, וכן את הצורך להתמודד עם סוגיות משפטיות ואתיות מורכבות חדשות, הכוללות מטבען גם את הסוגיה של קביעת הורות. מוסד ההורות והמשפחה שינה את פניו בשנים האחרונות. המשפט צריך להתאים עצמו למציאות המשתנה ולהשתמש בכלים המתאימים לסוגיות החדשות. היכולת להביא ילדים לעולם באמצעות הטכנולוגיות השונות הרחיב את מעגל האנשים היכול להיות כיום הורה, ובמרבית המקרים בהם אין את הקשר הביולוגי, ניתן לראות התקשרות המבוססת בעיקרה על יסוד ההסכמה החוזית על כל רבדיה והשלכותיה כפי שאבהיר בהמשך. במקום בו משפחה מתכננת להביא ילד לעולם באמצעות פונדקאות או בתהליכי הפרייה (הזרעה או IVF) אין המדובר בהליך הנותן לדרך הטבע להוביל אותו אלא המדובר בהליך מורכב המצריך תכנון, השקעה, הוצאה כספית לא מבוטלת שמטרת תוצאתה המיוחלת היא אחת – הבאת ילד לעולם.