פסקי דין

תמש (ת"א) 16260-08-17 ט.ב נ' היועץ המשפטי לממשלה, משרדי ממשלה - חלק 7

09 יוני 2018
הדפסה

"הכרה זו מוצאת ביטויה בסדרת הכרעות והתבטאויות של בית המשפט העליון, אף שהכרעות אלה מבקשות להשתמש במשפט המשווה ובמסמכים בין-לאומיים, הרי שביסודן דרך ההכרה בזכות, היקפה ועצמתה הן מקוריות ישראליות ולרוב חסרות תקדים בהיקפן ובעצמתן. בהנמקה להכרתו בזכות להורות מנה בית המשפט העליון עוגנים שונים לזכות: הוא הכריז עליה כזכות יסוד עצמאית; הוא הצהיר עליה כזכות משלימה לזכות לחיים; כנגזרת של הזכות לכבוד המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו; או כנגזרת מזכויות אחרות בעלות מעמד חוקתי, כנגד החירות, האוטונומיה של הרצון הפרטי והפרטיות. נוסף על הקו הפסיקתי המובהק שפרטיו יוצגו בהמשך, גם המחוקק הכיר למעשה במובנים מסוימים של הזכות להורות בחקיקת חוק הסכמים לנשיאת עוברים, בחקיקת חוק תרומת ביציות ובעצם הכללת טיפול הפוריות בסל הבריאות כחלק מהטכנולוגיות הזוכות למימון מדינתי"

34. הזכות להורות חובקת שני שלבים חשובים בחיי המשפחה - הזכות להעמיד צאצאים והזכות לגדלם. הגלובליזציה של הליכי הפריון מעמידה אף היא את מערכת המשפט בפני אתגרים רבים. העידן הגנטי והשימוש הגובר בטכניקות הולדה מלאכותיות הביאו עמם תקווה חדשה לאלה החפצים בהורות. ואולם, למול הקדמה בעולם המדע והרפואה, ניצבת מערכת משפט מסורתית שמתקשה להדביק את הפער של אותם מקרים עמם היא נדרשת כעת להתמודד. כך למשל, נאלצים בתי המשפט ליצוק תוכן ומשמעות למונח "הורות", נוכח היעדרה של חקיקה המגדירה "הורות" מהי. עוד נדרשים בתי המשפט להתמודד עם ההשלכות המשפטיות שמביאות עמן טכניקות ההולדה המודרניות, וזאת, בכפוף לנורמות חברתיות, דתיות ומשפטיות (ראו: יהודית מייזלס, "קול הדם במקום קול אדם: דיון בבג"ץ 566/11, 6569/11 ממט-מגד נ' משרד הפנים", [פורסם בנבו] מבזקי הארות פסיקה 28 (2014), 46-56, ומאמרו של פנחס שיפמן "על המשפחה החדשה" קווי פתיחה לדיון" עיוני משפט כח עמ' 662).

35. מזה שנים רבות, נערכים הסכמים להורות בין גבר ואשה, שלא היה ביניהם כל קשר זוגי מתוך מטרה להעמיד צאצא משותף. הסכמים כאלה נעשים גם על ידי בני זוג מאותו המין. מרבית ההסכמים מגיעים לאישור בית המשפט במהלך ההיריון או לאחר לידת הקטין. אך גם הסכמים לחיים משותפים הכוללים פרק הדן בסוגיית ההורות כבר הגיעו לבית משפט, ומשעה שאין אחידות בפסיקת בתי המשפט, אזי בחלק מהמקרים אושרו ההסכמים על ידי בתי המשפט ובחלק האחר נדחו. במקרה שלפנינו, התובעות חתמו על הסכם חיים משותפים אך לא הגישו אותו לבית המשפט.

עמוד הקודם1...67
8...37עמוד הבא