36. בפרק ד' להסכם מושא תובענה זו, עליו חתמו התובעות, הוסכם כי כל הילדים שיולדו להן במהלך חייהן המשותפים, יחשבו כילדיהם המשותפים, והן תגדלנה את הילדים כזוג הורים שווי זכויות וחובות ללא כל קשר לשאלת השייכות הביולוגית של מי מהילדים למי מהן - בכוונת התובעות מלכתחילה הייתה ליצור הורות משותפת (ראו: אמ"צ (משפחה חי') 27525-06-13 פלוניות נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם, 18.8.14)).
37. משכך, למדים אנו, כי ניתן ואף נעשים דה פקטו הסכמים כאלה כדבר שבשגרה, וטוב היה לו המחוקק היה מסדיר סוגיה זו באמצעות חקיקה מתאימה, לפיה יש לאשר הסכמים כאלה בבית המשפט, כדוגמת הסכם ממון בין בני זוג נשואים. אוסיף ואומר, כי גם לפי סעיף 23 לחוק החוזים ניתן לעשות הסכם בעל פה או בהתנהגות ומשכך, עת שני אנשים יוצאים יחדיו למסע להבאת ילד לעולם, ניתן לראות בכך סוג של הסכם מכללא, במידה ואין הסכם בכתב. שכן אז יבחן הליך התקשרות ביניהם גם לאור סעיף 25 לחוק החוזים.
38. כפי שעולה מהמקרה שלפנינו, התובעות ניסו במשך כשנתיים להיכנס להריון. במהלך אותו זמן, ערכו התובעות הסכם בכתב. יצוין - כי אף בלא הסכם כתוב, אפשר שניתן היה לראות בכל פעולה שעשו התובעות לקראת ההיריון, כהסכם מתחדש המתקדם עם ההיריון וכמובן, שעם הלידה ההסכם משתכלל סופית. כך למשל, בחירת הזרע במשותף, הבדיקות המשותפות, כל ניסיון של כניסה להריון שלא צלח רק חיזק את בסיס ההסכמה, ההסתמכות וההתחייבות ההדדית, כך שנכון לומר כי שיקולי הצדק מחייבים בהכרה של הורות הסכמית, כזאת היכולה להיווצר גם מכוח התנהלות הצדדים תוך כדי תנועה ואף בדיעבד.
39. טלו לדוגמא, את בע"מ 4751/12 אלמוני נ' אלמונית (פורסם בנבו, 29.8.13) (להלן - "בע"מ 4751/12"), בו חייב בית המשפט אדם במזונות בנותיה הקטינות של בת זוגתו הידועה בציבור, חרף העובדה שאינו אביהן הביולוגי או אביהן המאמץ. קביעה זו, ניתנה מכוח "הקונסטרוקציה החוזית" שיצרה התנהגותו של בן הזוג וגרמה להסתמכותן של הקטינות עליו כהורה (ראו: סעיף 27 לפסק דינו של כב' השופט דנציגר). אוסיף ואומר את שכבר נכתב עלי ספר: המדובר כאן בהתחייבות בכתב שהינה ההסכם עליו חתמו התובעות, נוסף על התנהגות התובעת 2, שאין חולק שהיא נטלה חלק פעיל בניסיון להרות, בהריון וכמובן עתה לאחר הלידה וברי לכל, כי אין המדובר בצופה פסיבית מהצד. לכך אוסיף את הסתמכותה של התובעת 1 שאולי אלמלא הידיעה, כי התובעת 2 יוצאת איתה למסע זה של ההיריון וההורות מראשיתו ועד סופו, אולי הייתה בוחרת בבת זוג אחרת כשאין להתעלם משיקולי טובת הקטין, שהוא הוא עמוד האש שלפני המחנה ואם תרצה לומר גם עמוד האש באמצעו ומאחוריו.