10. בענייננו, אין מחלוקת בין הצדדים בכך שהסטנדרט המקובל בישראל קיבל ביטוי בשני המסמכים שצוטטו לעיל: חוזר מנכ"ל משרד הבריאות ונייר עמדה מס' 8. שני המומחים מטעם הצדדים, אשר נמנו בזמנים הרלוונטיים על מחברי המלצת המועצה הלאומית ונייר העמדה שקדם לו, העידו כי מסמכים אלה חוברו על בסיס הניסיון אשר הצטבר בארץ ובעולם ומהווים למעשה סטנדרט רפואי מקובל. כך לדוגמה, פרופ' שנקר שב והדגיש בעדותו (פרו' מיום 6.5.10, עמ' 16, ש' 13-22) כי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות 33/98 שאימץ את המלצות המועצה הלאומית ונייר העמדה שצורף לו, משקף למעשה סטנדרט רפואי קיים במדינת ישראל באומרו כי "...אנחנו בדרך כלל כשדנים במועצה לאומית, אנחנו דנים על סטנדרטיים רפואיים הקיימים"(שם).
פרופ' שלו, המומחה מטעם הנתבעים, חזר על דברים אלה בעדותו (פרו' מיום 26.5.10, עמ' 9 ש' 5-17; עמ' 10 ש' 1-9) באומרו: "כתבנו שרופאים יידעו את זה ויראו את זה כהמלצה, בוודאי". ש: זאת אומרת, אין ספק שיש חשיבות לנייר הזה ולמה שכתוב שם ולהנחיות. ת: "אחרת לא היננו יושבים וכותבים אותו" (שם). גם ד"ר גסלביץ בעדותו, עמד על חשיבות נייר העמדה וההנחיות באומרו כי בפרקטיקה ממלאים אחר ההנחיות של משרד הבריאות (פרו' מיום 5.7.10, עמ' 15 ש' 18-21). לאור התבטאויות אלה, אני סבור שהן חוזר המנכ"ל והן נייר העמדה של האיגוד הישראלי למיילדות משקפים את הסטנדרט הרפואי המקובל בזמנים הרלוונטיים ואשר לאורו יש לבחון את התנהגותו של ד"ר כהנא.
11. מעבר לסטנדרט הישראלי, שני המומחים התייחסו לסטנדרטים הבינלאומיים המקובלים בזמנים הרלוונטיים לגבי החזרת איברים: כך לדוגמה, בחוות דעתו הראשונה מיום 4.12.2007 (ראו עמ' 3) כתב פרופ' שנקר כי לפי הסטנדרט הבינלאומי לא מקובל להחזיר יותר משני עוברים, ובלשונו:
"מקובל לפי סטנדרט רפואי עולמי לא להחזיר יותר משני עוברים. בודאי לא להחזיר יותר משני עוברים כשמדובר באשה צעירה. כידוע גב' סלוצקר בשנת 2000 היתה בגיל 26, צעירה. מקובל לא להחזיר יותר מ – 2 עוברים ב – 3 טיפולים ראשונים. כידוע, הטיפול בשנת 2000 היה הטיפול השלישי... במקרה הנדון החזרת 5 עוברים לרחם בשנת 2000 מהווה סטייה חמורה בסטנדרט רפואי. היא גם בניגוד להנחיות משרד הבריאות בישראל."
12. לעומתו, פרופ' שלו הסביר בחוות דעתו כי החזרת 5 עוברים הייתה פרקטיקה מקובלת בשנת 2000 בעולם. על פי מאמרים שצירף פרופ' שלו לחוות דעתו, עולה כי במספר מדינות באירופה וביניהן: צרפת, בלגיה וספרד (ראו: נספח 1 לחוות דעת של פרופ' שלו, עמ' 494). היה נהוג להחזיר 4 עוברים ומעלה. פרופ' שלו הציג גם נתונים, לפיהם גם בארה"ב הוחזרו באותן שנים במקרים מסוימים יותר מ– 5 עוברים גם לנשים בגילאים צעירים (ראו: נספח 2 לחוות דעתו, טבלה 3). בעדותו בבית משפט תאר פרופ' שלו כי גם במחלקתו בבית חולים העמק בשנת 2000 היו מקרים בהם הוחזרו 5 עוברים. הדברים הועלו על הכתב במסמך על ידי ד"ר גסלביץ', מנהל יחידת ההפריה החוץ גופית בביה"ח העמק (ר' נ/2), ממנו עולה כי בכ – 4% מההחזרות בשנת 2000 בבי"ח העמק הוחזרו 5 עוברים. ד"ר גסלביץ' העיד בביהמ"ש על הנסיבות בהן הוחזרה כמות עוברים גדולה משלושה:
"גם כשהעוברים היו טובים היינו מחזירים שניים ושלושה ויותר, במיוחד לנשים שכשלו במחזורים קודמים, מהסיבה הפשוטה שאחוזי ההפריה בזמנו ואחוזי ההצלחה היו הרבה יותר נמוכים מאחוזי ההצלחה של היום... לכן הוחזרו יותר עוברים באותן נשים, דבר שהיה מקובל בכל היחידות, בארץ ובעולם". (ראו: עדותו מיום 5.7.10, עמ' 5).