המערער הוסיף וטען, כי עצם הבחירה במסלול של צו הורות פסיקתי במקום צו אימוץ, הינה בחירה דיונית, אולם אין בה כשלעצמה כדי לייצר שוני מהותי בכל הקשור למצב המשפטי בהתייחס לקשר לקטינה.
11. באשר לטענה כי עשוי להיווצר חלל בין מועד לידת הקטין לבין המועד ממנו נקבע כי ההורה הנוסף, בן זוגו של ההורה הביולוגי, יהווה אף הוא הורה, נטען על-ידי המערער כי גם חוק האימוץ מאפשר במקרים מיוחדים החלה רטרואקטיבית, וביתר המקרים החלל המשפטי קיים גם בסיטואציה של אימוץ לגבי התקופה מיום הלידה ועד מתן צו האימוץ או עד מתן הצו בהתאם לחוק הפונדקאות.
12. לאחר שניתן פסק-דינו של בית משפט קמא, והוגש ערעור המערער בתיק שלפנינו, ניתן על-ידי בית משפט מחוזי מרכז פסק-הדין בעמ"ש 60269-01-17, היועץ המשפטי לממשלה נ' מעיין סול ואח' [פורסם בנבו] (26/6/17) (להלן: "עניין סול").
לאחר פסק-הדין בעניין סול, שקל היועץ המשפטי עמדתו, ועמדתו העדכנית, כפי שבאה לידי ביטוי בסעיף 24 לעיקרי הטיעון בענייננו, הייתה כי ככלל יש לקבוע את תחולתו של צו ההורות הפסיקתי ממועד הינתנו, אולם ככל שהבקשה למתן הצו מוגשת בתוך 90 יום מלידת הקטין, לא תהא התנגדות מטעם היועץ המשפטי לקביעת מועד הלידה כמועד תחולת צו ההורות הפסיקתי.
הקריטריון לקביעת 90 הימים כקו הגבול בין מתן הסכמה לצו הורות פסיקתי ותחולה ממועד הלידה, לבין התנגדות לתחולה ממועד הלידה, לא הובהר עד תומו על-ידי היועץ המשפטי לממשלה.
13. המשיבות טוענות כי צו ההורות הפסיקתי אינו יוצר את ההורות אלא מצהיר עליה, וכי המשיבה 2 הייתה בפועל אמה של הקטינה מיום היוולדה.
עוד הוסיפו המשיבות וטענו, כי אין זה סביר שהקריטריון באשר למועד תחולת צו ההורות יהא מועד הגשת התובענה למתן צו הורות פסיקתי, מה גם שבנסיבות עניינן של המשיבות, היה הסבר ונסיבות חיים שבגינן התובענה למתן צו הורות פסיקתי לא הוגשה בסמוך למועד הלידה (פטירת בני משפחה קרובים של המשיבה 2 בסמוך להולדת הקטינה).
לטענת המשיבות, קביעת תקופה של 3 חודשים ממועד הלידה ועד הגשת התובענה לצו הורות פסיקתי, הינה קביעה שרירותית, ובלתי מנומקת.
המשיבות אף טענו, כי יש בקביעה משום הפליה, שכן בכל הקשור לבני זוג הטרוסקסואליים, כאשר האישה הרתה מתרומת זרע, מסתפק משרד הפנים בהצהרה בלבד של האב.
עוד הוסיפו המשיבות וטענו, כי הינן בנות זוג מאז שנת 2007, דהיינו שנים רבות בטרם הולדת הקטינה, כי ההחלטה להביא ילד לעולם הייתה החלטה משותפת שלהן, כי רכישת מנות זרע נעשתה במשותף, כי המשיבה 2 ליוותה את מהלך ההיריון והלידה והייתה שותפה מלאה בקבלת ההחלטות בכל הקשור להריון וללידה, והיא אף זו שעזבה את מקום עבודתה על-מנת לטפל בקטינה, לאחר לידת הקטינה.