כד. נאמר, כי טענות המבקש באשר לחוקתיות סעיפים 13(א)(1) ו-13א לחוק, מהוות תקיפה עקיפה לתיקון מספר 8, שבמסגרתה מנסה המבקש להביא לביטול חקיקה ראשית בגדרי בקשת רשות ערעור פרטנית. כך נטען, כי במקום להגיש עתירה חוקתית נגד סעיפים אלה, מנסה המבקש לתת פרשנות מרחיבה למגבלת 60 הימים שבסעיף 13א
--- סוף עמוד 17 ---
, פרשנות המרוקנת אותו מתוכנו ומביאה דה-פקטו לביטולו. בנוסף נטען, כי פרשנות זו תותיר את כל הילדים שנמסרו לאימוץ על פי סעיף 13(א)(1) בחוסר ודאות במשך שנים ארוכות לגבי אימוצם, שכן בכל עת שייודע לאב על כך שילדו הוכרז כבר-אימוץ לפי הסעיף, יוכל להגיש בקשה לביטול פסק הדין, ועל בית המשפט יהא להיענות לבקשה זו.
כה. באשר לטענת המבקש לפיה היה על רשויות הרווחה לברר את זהות האב באמצעות הפעלת לחץ על האם ובאמצעות פניה לצדדים שלישיים נטען, כי פרשנות זו לחוק יוצקת תוכן חלופי לזה שביקש המחוקק ליתן בתיקון מספר 8, ומפרה את האיזון הערכי שקבע המחוקק. מן הפרוטוקולים של ועדת החוקה, חוק ומשפט בדיונים שעסקו בתיקון זה עולה, כך נטען, כי התנאים המפורטים בסעיף 13(א)(1) הם רשימה סגורה אשר נועדה להביא לודאות משפטית. פתיחת הרשימה – למצער, בדרך של פרשנות – עלולה להביא, כנאמר, לפגיעה בזכותם לפרטיות של כל הנוגעים בדבר. כן נטען, כי אין בחוק בסיס להבחנה בין אב היודע על הולדת ילדו לאב שאינו יודע על הולדת ילדו, הבחנה לה טוען המבקש. בהקשר הקונקרטי נטען, שגם לאחר פסיקת בית המשפט לענייני משפחה לא ברור האם לא ידע המבקש על ההריון או שעצם את עיניו לגביו. עוד נטען, כי ניתנו לאם כל ההסברים המתחייבים על פי הדין, והיא הועמדה על החשיבות שבמסירת פרטי האב – ובכל זאת סירבה.
כו. האפוטרופא לדין מפנה בתגובתה את תשומת לב בית המשפט לכך שהבקשה הנוכחית הוגשה, בניגוד להליכים הקודמים, רק על-ידי המבקש ולא על-ידי האם הביולוגית. כיון שעובדה זו מהוה כנטען שינוי מהותי, וכדי להביא את מלוא המידע העדכני בדבר הקטין כמתחייב מתפקידה שלה, ערכה האפוטרופא לדין בדיקה לגבי מצבו של הקטין, ונמצא כי הוא מתפתח יפה אצל ההורים המיועדים לאימוץ ורואה בהם את הוריו. בשיחה עם האם הביולוגית נמסר לאפוטרופא, כי היא והאב הביולוגי נפרדו; מעבר לכך לא הסכימה האם הביולוגית למסור לאפוטרופא פרטים נוספים. עד כה, כך טוענת האפוטרופא לדין, עתרו ההורים הביולוגיים לקבל את הקטין לחזקתם ולגדלו יחד, ואילו עתה עומד המבקש לבדו, בעוד האם הביולוגית לא צורפה כמשיבה להליך, ולא ברור מה עמדתה ביחס אליו. מסיבה זו, כך נטען, קבלת הבקשה עלולה לפתוח פתח למאבקים משפטיים בין האב הביולוגי ומשפחתו לבין האם הביולוגית באשר למשמורת על הקטין, ולפעול בצורה הנוגדת את טובתו. לבסוף נטען, כי על פי מחקרים, השנתיים הראשונות של החיים הן תקופה רגישה של בניית מסד רגשי חשוב ושל גיבוש ביטחון בסיסי ביצירת קשרים קרובים ובין-חברתיים; ניתוק הקטין מן