--- סוף עמוד 19 ---
בדבר מניעיה, ולא היה בידי רשויות הרווחה אמצעי נוסף שיהא בו כדי להוביל לחשיפת זהות האב ולא יפגע בפרטיותה של האם. פניה לצדדים שלישיים, כך נטען, היתה פוגעת בזכותה של האם לפרטיות ולאוטונומיה. עוד הוער, כי על פי הוראות חוק העובדים הסוציאליים, תשנ"ו-1996, חלה חובה על העובדים הסוציאליים המקבלים מידע במסגרת מקצועם לשמור על סודיותו, מה שמונע פניה לצדדים שלישיים בניסיון לערוך בירור כאמור.
כט. באשר למסגרת הזמן להגשת בקשה לביטול ההכרזה על הקטין כבר-אימוץ נטען, כי זו נקבעה בסעיף 13א לחוק, שתוקן גם הוא במסגרת תיקון מספר 8. עם חלוף התקופה בת 60 הימים האמורה בסעיף 13א(ג), כך נאמר, אין בית המשפט רשאי על פי החוק, לבטל את ההכרזה על הילד כבר-אימוץ. נטען, כי סד זמנים זה נקבע על-ידי המחוקק בעקבות הערפל המשפטי ששרר בפרשות אימוץ קודמות, אשר הוביל למאבקים משפטיים ארוכים שפעלו לרעת הילדים. כתוצאה ממקרים אלה, כך הוטעם, תיקן המחוקק את חוק האימוץ, והוסיף לו בתיקון מספר 8 את סעיף 13א, וזאת לאחר ששמע בעלי מקצוע מתחום הטיפול ומתחומים רלבנטיים נוספים. ההסדר שנקבע בסעיף 13א לחוק, כך נאמר, נועד להגביל את התקופה בה ניתן לבטל הכרזה כבר-אימוץ כדי להביא לסופיות הנדרשת בהליכי האימוץ, והמאפשרת את גידול הילד במסגרת יציבה. נטען, כי הדיונים בועדת החוקה, חוק ומשפט בטרם התיקון בעניין המועדים היו ענייניים, מקצועיים ורציניים, ומועד 60 הימים נקבע לאחר שקלול כלל האינטרסים והזכויות המונחים בכף. נטען, כי המחוקק בחר לנקוט בלשון שאיננה מעניקה שיקול דעת לבית המשפט ("לא יהיה בית המשפט רשאי"), בניגוד לסעיפים אחרים בחוק בהם ניתן שיקול דעת, ולכן יש לפרש בצמצום רב את האפשרות לפתוח מחדש את הדיון בהכרזה על הקטין כבר-אימוץ. הודגש כי בחלוף תקופת 60 הימים יש לתת עדיפות עליונה לשיקולי טובת הקטין, ואין להתעלם עוד מתהליך ההתקשרות של הקטין עם המשפחה המיועדת לאמצו, תנאי בסיסי להתפתחותו התקינה.
ל. נטען, כי בענייננו הוגשה הבקשה לביטול ההכרזה על הקטין כבר-אימוץ כלפי אביו לאחר שחלפה מגבלת 60 הימים, שאותה יש למנות, לפי סעיף 13א(ג) לחוק, מיום שהועבר הקטין לבית ההורים המיועדים לאימוץ. כן נטען, כי ההבחנה שעורך המבקש בין אב שידע על הולדת ילדו לאב שלא ידע על כך, והצעתו לחזור למועדים שנקבעו בבית המשפט לענייני משפחה, אינם מעוגנים בחוק. בנוסף צוין, כי נוכח עדותו של המבקש בבית המשפט לענייני משפחה, לא ברור אם ידע, או למצער היה עליו לדעת,