--- סוף עמוד 22 ---
בכך להשפיע על ההחלטה. הוטעם, כי תיקון מספר 8 נועד למנוע מצבים של "ילדי מריבה" מהסוג שלפתחנו, ולכן קבע את מגבלת 60 הימים. נאמר, כי ככל מגבלה הקבועה בחוק יתכנו מקרים בהם תראה מגבלה זו כשרירותית, אך יתרונו של המחוקק הוא בעיוורונו כלפי המקרה הספציפי. הוסף, כי תקופת 30 הימים שבסעיף 13(א1) אינה "רצפה" אשר בטרם סיומה אין על רשויות הרווחה לפנות בבקשת הכרזה לבית המשפט, אלא שבתוך תקופה זו יש להתחיל את הפעולות המנויות בסעיף 13(א)(1). מטרת תקופת 30 הימים שבסעיף 13(א1), כך נטען, היא זירוזן של רשויות הרווחה לבצע את הבדיקות שבסעיף 13(א)(1), כדי שיוכלו להגיש את בקשת ההכרזה במהירות הנדרשת לטובת הקטין, ואין בו דרישה להשהות את הבקשה. כן חזרה באת כוח היועץ המשפטי על טענותיה, שרשויות הרווחה ביצעו את הפעולות המקימות את החזקה לפי סעיף 13(א)(1); זאת – תוך איזון בין זכותו של האב מחד גיסא וזכותה של האם, חובתה של העובדת הסוציאלית כלפי האם הביולוגית, וזכותם לפרטיות של צדדים שלישיים מאידך גיסא. לבסוף נאמר, כי יש משמעות לחלוף הזמן במקרה זה, ויש לבחון את טובת הילד בהקשר זה גם אם יוחלט כי מירוץ 60 הימים טרם החל.
לו. הגב' אורנה הירשפלד, העובדת הסוציאלית הראשית לחוק האימוץ, ציינה בפנינו כי רשויות הרווחה מבצעות את אשר פירט המחוקק בסעיף 13(א)(1) בדייקנות, מתוך רצון להגיע לאיזון הנכון בין הזכויות השונות. הוסף, כי יש לנהוג בזהירות בפרטים שמוסרת האם, שכן אם אלה ישמשו למציאת האב, יימנעו אימהות להבא ממסירת פרטים לרשויות הרווחה.
לז. האפוטרופות לדין טענו בפנינו, כי המחוקק ביקש בסעיף 13(א)(1) ליצור רשימה סגורה של פעולות שעל רשויות הרווחה לבצע במקרה הדומה לזה שלפנינו, כדי לאזן בין זכות האב והקטין לבין זכות האם וצדדים שלישיים לפרטיות. נטען, כי התמשכות ההליכים ופרסומם הביאו לפגיעה באם הביולוגית, שאף בחרה שלא להצטרף ולא להתייצב להליך זה. עוד נטען, כי החובה לפרסם את דבר האימוץ הביאה במדינות שונות לתוצאות הרסניות, ואמהות רבות נטשו את תינוקן במקום למסרו לאימוץ. באשר לתקופת 30 הימים שבסעיף 13(א1) נאמר, כי יש להתחיל למנותם מרגע שנודע לרשויות על הרצון לאמץ ולא מרגע החתימה על ההסכמה לאמץ, ובענייננו הוגשה בקשת ההכרזה לאחר 30 ימים מרגע זה. בנוסף, חזרו האפוטרופות לדין על דבריהם באשר למגבלת 60 הימים אשר נקבעה מנקודת מבטו של הקטין ונועדה להביא ליציבות ולמנוע פגיעה בו. האפוטרופות לדין פרשו בפנינו את מצבו של הקטין,