מהתם להכא
ס. בתיק זה ממד יישומי קשה מאוד: ראשית, עולה השאלה האם נעשו כל הפעולות שמחייב סעיף 13(א)(1) לחוק כאמור, וכיצד יש לפרש את לוח הזמנים שבסעיף 13(א1). שנית, גם אם אקבע – ואומר כבר כאן כי לא הגעתי למסקנה זו – כי רשויות הרווחה לא עשו די לאיתור המבקש ובהתחשב בכך שחלפו 60 הימים שבדין, האם יש בכך כדי להביא בהכרח לביטול ההכרזה על הקטין כבר-אימוץ כלפי המבקש ולהעבירו לרשותו; או שמא, בדומה לעמדת השופט ואגו בבית המשפט המחוזי, נוכח חלוף הזמן ובשים לב לכך שהקטין מצוי כשנה בחיק משפחתו המיועדת לאימוץ, יש לבחון את טובתו כעת, על-ידי מומחה, ובהתאם לזאת להחליט האם יועבר למבקש או שמא יישאר עם ההורים המיועדים לאימוץ. שלישית, ואף שנסיבותינו מורכבות מכך, עולה ההרהור בדבר דינו ככלל של אב ביולוגי שאין ראיה כי ידע על הריונה של האם
--- סוף עמוד 40 ---
הביולוגית והגיש בקשתו שלא בתוך 60 הימים אלא זמן קצר יחסית לאחריהם, שכן כמובן אילו הוגשה הבקשה כתום שנים ואפילו מעטות היתה טובת הילד גוברת עליה ומוציאה אותה מניה וביה. ומה כאשר התקופה היא קצרה מאוד?
סא. האם מתקיים התנאי האמור של "אין אפשרות סבירה לזהות את ההורה, למצאו או לברר דעתו"? לטעמי, לא בלי התלבטות, בדומה לקביעתו של בית המשפט המחוזי בסוגיה, התשובה בסופו של יום בחיוב, כיון שרשויות הרווחה עמדו לכאורה בתנאים, אף אם דומה כי לא יצאו מגדרן כדי לאתר את האב מעבר לחובת הבסיס; ספק בעיני לאחר עיון בכל החומר, לרבות פרוטוקול בית המשפט לענייני משפחה, אם היה ניתן לאתר את האב מבלי לפגוע פגיעה של ממש בפרטיותה של האם, ובהינתן המידע שהיה בידי רשויות הרווחה. אשר לבדיקה במרשם האוכלוסין (סעיף 13(א)(1)(א)), כעולה מעדותו של מנהל הגנזך המרכזי ורשם האימוצים במשרד הפנים בפני בית המשפט לענייני משפחה מיום 11.9.16, לא היה בפרטים המזהים המסוימים שנמסרו על-ידי האם – גילו של המבקש, מוצאו ומקום מגוריו, והעובדה כי אביו נפטר בעת האחרונה – כדי לאפשר חיפוש ממשי במרשם. אמנם, יתכן שחיפוש במרשם של פטירות בשנה אחרונה של גברים בני עדה פלונית שיש לה שמות אופייניים מסוימים אולי היה מניב תוצאה על דרך הסינון, אבל אין ביטחון בכך, מה גם שמדובר במגורי האב הביולוגי באחת הערים הגדולות ביותר בישראל, על המשתמע. מכל מקום, עדותו של מנהל הגנזך בה עיינתי, לא "שידרה" אפשרויות מעשיות טובות בכגון דא, וכך הייתה – דומה – דעתו של בית המשפט לענייני משפחה כאמור. אשר לבדיקת המידע המצוי בידי רשויות הרווחה (סעיף 13(א)(1)(ב)), לדידי, כאמור, ובשונה מקביעתו של בית המשפט לענייני משפחה ועמדת המיעוט בבית המשפט המחוזי, אין ככלל לכלול במידע זה גם מידע שיכול היה להתקבל מצדדים שלישיים, אילו נחקרו אלה על-ידי רשויות הרווחה, לרבות אמה של האם הביולוגית או ידידה; זאת, נוכח הפגיעה שהיתה בכך בפרטיות האם, כפי שהוסבר גם בכנסת וגם מפי גורמי הרווחה, והדבר מתיישב עם השכל הישר. הלא רוצים אנו לעודד נשים שהרו באין חפץ שלא לזנוח את היילוד בסמטה מזוהמת או בפח אשפה ר"ל. מכאן, דומה כי גם תנאי זה מתקיים, שכן אכן לא היה כל מידע רלבנטי אחר בידי רשויות הרווחה. אין לי סיבה להטיל דופי בעבודתה ובכוונתה הטובה של פקידת האימוץ גילה חוגי ע"ה, עובדת ציבור ותיקה ונאמנה. בנוסף, לא היו כל פניות נוספות אל רשויות הרווחה מצד אדם הטוען כי הוא הורה של הילד או קרוב משפחתו (סעיף 13(א)(1)(ג)), ולכן גם תנאי משנה זה מתקיים. אוסיף, כי כשלעצמי לא שוכנעתי אל נכון שהאב הביולוגי לא ידע או למצער יכול היה לשער שיש הריון בגו; כאשר נשאל בעדותו בבית המשפט לענייני משפחה האם קיים יחסים מוגנים עם האם