"בדיונים היינו צריכים לקבל הכרעות ערכיות בין ערכים צודקים. ליולדת יש זכויות ביולוגיות...לילד יש זכויות, למשפחה המאמצת יש זכויות. אנחנו צריכים לעשות סדר בין איזונים נכונים, בין הזכויות השונות... החוק הזה נולד רק בגלל העניין של טובת הילד, כדי לקצר, לעשות סופיות ולקבוע מועדים. עוד שנתיים יתברר שהיו דברים פסולים. טובת הילד היא כזאת שצריכים לבלוע ולהבליג על האמצעים הפסולים כי זה מחייב. אחרת אתה הורס את הילד" (פרוטוקול ישיבה מספר 224 של ועדת החוקה, חוק ומשפט, הכנסת ה-18, 40 (6.7.10)).
לדידי, תוצאת איזונים אלה, תוך מתן עדיפות ברורה לעקרון העל המנחה אותנו והוא טובת הילד – מביאה למסקנה כי אין להיעתר לבקשה, ולהותיר את הקטין בביתו דהיום, אצל ההורים המבקשים לאמצו. אכן, יש בכך שברון לב לאב הביולוגי ולמשפחתו, וצר לי מאוד על כך, אך טובת הקטין היא עיקר. יש לקוות כי האב יבנה את חייו בהמשך באופן מיטבי, וכך אני מאחל לו.
--- סוף עמוד 48 ---
עד. והערת סיום: מן הסתם יילמדו לקחי תיקון מספר 8 על פי ניסיון מצטבר, ותבוא שעת בחינתם.
עה. אילו נשמעה דעתי, לא היינו נעתרים לערעור.
עו. אחר הדברים האלה, באה לפניי חוות דעתו היסודית – כידו הטובה – של חברי השופט מלצר. לדידי, בכל הכבוד, האופן שבו מפרש חברי את תיקון מס' 8 אינו עולה בקנה אחד עם לשונו ותכליתו, והוא – דומני – בחינת משפט רצוי (לשיטתו) ולא בחינת משפט מצוי; גם לגבי תכלית העל של טובת הילד.
עז. לטעמי, נדמה כי ההבחנה בין הורה שלא ידע על ההיריון או על הלידה או על הליך ההכרזה אינה מעוגנת בחוק כנתינתו בתיקון בו עסקינן, ואף מוקשית, שכן עלולה היא להציב קושי ראייתי ולפתוח פתח להתדיינויות ממושכות – האם ידע האב, האם עצם את עיניו, באיזה שלב נתגלו לו דבר ההיריון או הלידה ועוד, ובכך לחתור תחת התכלית שבעטייה תוקן החוק. גם מסקנתו של חברי שעל רשויות הרווחה לנקוט בצעדים נוספים מעבר למנויים בחוק, וכי הרשימה שבחוק אינה סגורה, אף שאני מבין את משאלתו להגיע למסקנה זו, עלולה לפתוח פתח לדיונים אינספור ולהפוך את עובדי הרווחה, האמונים על מימוש החוק, למעין חוקרים פרטיים. לטעמי, אין הדבר עולה בקנה אחד עם לשון החוק, תכליתו והרציונאלים העומדים בבסיסו – שמירה על פרטיותה של האם ועל רצונה שלא לחשוף את שם האב, החשש מפני הרתעתן של אימהות מפנייה לרשויות הרווחה, ואולי יותר מכל – הצורך בתחום רגיש זה להקפיד על סופיות הדיון, כך שהקטין יזכה ליציבות בחייו ולביטחון. עוד אוסיף, כי הצעתו של חברי, בין היתר, לנסות ולדלות מידע ברשתות חברתיות – ולמעשה, חובה לעשות כן, שאם רשויות הרווחה לא יעשו זאת ייתכן כי יימצא בדיעבד על-ידי בית משפט של אימוץ שלא מילאו את תפקידם כראוי – עלולה לעורר קושי רב, ומעוררת שאלות מורכבות הכרוכות בזכות לפרטיות (וראו בהקשרים אחרים Yanisky-Ravid, S. "To read or not to read: Privacy within social networks, the entitlement of employees to a virtual private zone, and the balloon theory" Am. UL Rev., 64, p.53 (2014)).; מ' בירנהק "מעגלים של פרטיות" זכויות הקהילה הגאה בישראל: משפט, נטייה מינית וזהות מגדרית (2016) 195, 204-203).