"279(א) עם הגשת בקשה להכרזת ילד כבר-אימוץ ייקבע מועד לשמיעתה שיהיה בתוך שלושים ימים מיום הגשתה.
280 (ג) היה הורה הילד פסול-דין או נעדר – רשאי בית המשפט להזמין לדיון את האפוטרופוס הכללי".
(ההדגשות שלי – ח"מ).
הנה כי כן בעקרון הכרזת ילד כבר-אימוץ, צריכה להינתן רק לאחר דיון, אשר במסגרתו בית המשפט הרלבנטי בוחן את הבקשה, את הטעמים לה, את התסקירים שהוגשו כתימוכין לה, את הבדיקות שנעשו לצורך הצדקתה (ככל שנעשו), ואת ההתנגדות לבקשה, ככל שהוגשה כזו. מטעמים מובנים אין לקבל לפיכך כלל הליך שכזה שנערך Ex parte, והתנהלותו של בית המשפט לענייני משפחה הנכבד, שנהג פה אחרת, היא שהביאה לחלק מהתקלות שליוו את הפרשה.
--- סוף עמוד 70 ---
21. אחרי שנסקרו הרציונלים, אשר הראו שמחסום 60 הימים הינו בעיקרון עביר כלפי אב שלא ידע על ההיריון והלידה ועל הגשת הבקשה להכריז על תינוק כבר-אימוץ, (כל זאת עד להוצאת צו האימוץ והאפשרויות לבטלו בתנאים הקבועים בסעיף 19 לחוק, כאמור לעיל) – אדון בדרכים המשפטיות המאפשרות את "פריצת" סד הזמנים האמור, ואפרטן להלן.
הדרך הראשונה היא לראות בסד של 60 הימים הוראה בדבר "התיישנות מקוצרת". בהקשר זה נפסק כי גם אם קיימת הוראה ייחודית שכזו – ברגיל הוראות חוק ההתיישנות,תשי"ח-1958 (להלן: חוק ההתיישנות), עדיין יחולו על העניין, אלא אם כן ההסדר המיוחד הוציא במפורש את ההסדר הכללי. ראו: ד"נ 36/84 רג'ין טייכנר נ' אייר פרנס נתיבי אוויר צרפתיים, פ"ד מ"א (1), 589 (פסק דינו של השופט (כתארו אז) א' ברק, שנשאר במיעוט לעניין התוצאה, אך לא לענין העיקרון האמור); דנ"א 1596/06 עזבון המנוח אדוארד ארידור ז"ל נ' עירית פ"ת [פורסם בנבו] (21.03.2013), ובמיוחד פיסקה 3 לחוות דעתה של חברתי, השופטת א' חיות שם בדעת הרוב); עיינו גם: טל חבקין, התיישנות עמ' 38-34 ועמ' 280-279 (התשע"ד-2014). בהקשר זה רלבנטית הוראת סעיף 8 לחוק ההתיישנות, הקובעת כדלקמן:
"נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכולה היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה."
הדרך השניה היא לבקש ולקבל הארכת מועדים מכח תקנה 528 לתקסד"א, המורה כדלקמן:
"528. מועד או זמן שקבע בית המשפט או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו" (ההדגשה שלי – ח"מ).