--- סוף עמוד 88 ---
לאימוץ. על כן, אוחז השופט מלצר בעמדה לפיה הורה שכזה אינו כבול לסד הזמנים של 60 הימים הקבוע בסעיף 13א(ג) לחוק, אלא יש להחיל בעניינו סד זמנים אחר, של 15 ימים מיום שנודע לו על ההחלטה על ההכרזה [ראו: פסקאות 19-13 לחוות דעתו של חברי].
10. במחלוקת זו, רואה אני להצטרף לעמדת המשנה לנשיאה רובינשטיין. אף אני סבור כי, באופן עקרוני, הוראות סעיף 13א(ג) חלות גם על מקרה בו ההכרזה על הילד כבר-אימוץ נעשתה בהעדרו של אחד מן ההורים. עם זאת, הוראות סעיף 13א(ג) תחולנה, לשיטתי, רק במקרים בהם התקיימה החזקה הקבועה בסעיף 13(א)(1) לחוק האימוץ. במילים אחרות, יש לקרוא את שני הסעיפים האמורים כמכלול אחד: רק במקרים בהם הוכח מלכתחילה כי לא הייתה אפשרות סבירה למצוא את ההורה הנעדר ולברר מהי עמדתו בסוגיית מסירת ילדו לאימוץ, מגיעים אנו לפתחו של סעיף 13א(ג) לחוק האימוץ הקובע מגבלת זמן למקרה בו מבקש ההורה הנעדר, בדיעבד, לבטל את ההכרזה. אעמוד בקצרה על הטעמים שהובילוני למסקנה זו.
11. כאמור, סומך אני את ידי על עמדתו העקרונית של המשנה לנשיאה רובינשטיין, כי המחוקק אכן נתן את דעתו למקרים בהם ההורה הנעדר מפציע לחייו של הילד שהוכרז זה מכבר כבר-אימוץ, ומבקש לבטל הכרזה זו. חברי אף הסביר, בטעם רב, את ההיגיון העומד ביסוד ההוראה שנקבעה בסעיף 13א(ג) לחוק האימוץ: נקודת המוצא היא אמנם מתן עדיפות להורות הביולוגית-הטבעית. על כן, ככל שמבקש ההורה הנעדר לבטל את ההכרזה ולגדל את התינוק בעצמו במהלך התקופה של 60 הימים, על בית המשפט לשקול בכובד ראש בקשה זו, בכפוף לשיקולים הקבועים בסעיף 13א(א) לחוק האימוץ. עם זאת, בחלוף 60 ימים נקודת האיזון משתנה, כאשר טובת הקטין והאינטרסים של ההורים המיועדים לאימוץ גוברים על זכויותיו של ההורה הנעדר [ראו: פסקאות נז ו-סו-ע לחוות דעתו של חברי].
בתמצית שבתמצית אומר, כי אין בידי לקבל את הנמקותיו של השופט מלצר בבואו לחלוק על העמדה האמורה. ראשית, מסופקני אם יש לייחס בענייננו משקל של ממש להוראת סעיף 13א(ד) לחוק האימוץ [ראו: פסקאות 14 ו-19 לחוות דעתו של חברי], שכן לא נכון לדידי לגזור גזירה שווה בין זכות הערעור הקבועה בסעיף זה לבין זכותו של ההורה הנעדר להגיש בקשה לביטול ההכרזה. תמהני האם אין בהשוואה זו משום חקיקה שיפוטית וסטייה מהוראותיו המפורשות של סעיף 13א לחוק האימוץ, המדברות, על פניו, בעד עצמן. זאת ועוד, דומני כי אף במקרה בו בקשת הביטול הוגשה בחלוף 60 ימים עומדת להורה הנעדר האפשרות לטעון טענות העוסקות,