האם שאינה מגלה מיהו האב והסכמת הורה למסירת ילדו לאימוץ
4. תיקון מס' 8 דן גם בהסכמת הורה ומועד קבלתה. סעיף 8א לחוק מדגיש כי על ההסכמה להיות הסכמה מדעת. אין לקבל הסכמת הורה אלא בחלוף 7 ימים מיום לידת הילד, פרט לחריג של קבלת ההסכמה לפני מועד זה, אם עולה כי חלוף התקופה האמורה עלולה לסכן את חייו או בריאותו של ההורה או של הילד (סעיף 8א(ג), שאינו רלוונטי כאן). כך או כך, החוק מחייב את העובד הסוציאלי להסביר להורה המבקש למסור את הילד לאימוץ, בין היתר, את האפשרויות השונות בדבר גידול הילד; משמעות האימוץ ושלבי ההליך; משמעות ההסכמה והנסיבות שבהן ניתן לחזור ממנה; והאפשרות להתייעץ עם כל גורם טרם חתימה על הסכמה (סעיף 8ב). סעיף 8ג לחוק עניינו פרטי ההורה השני. על העובד הסוציאלי להסביר להורה המבקש למסור את ילדו לאימוץ את החשיבות שבמסירת פרטים של ההורה השני, גם לשם הבטחת טובת הילד. עם זאת, אין חובה על ההורה המבקש למסור פרטים על ההורה השני, אך ניתן למסור פרטים שישמשו בעת הצורך לאיתור ההורה למטרה רפואית, בירור יוחסין או מטרה אחרת שיציין ההורה, ובפרטים האמורים ייעשה שימוש למטרות אלה בלבד. יש לשמור, אפוא, על פרטיות ההורה המסכים למסור את הילד לאימוץ. מדיוני הרקע שקדמו לתיקון מס' 8 עולה כי אחת מתכליות התיקון היא הגנה על הקטין, במובן זה שיימנע מצב שבו האם תשאיר את הקטין במקום-לא-מקום מתוך חשש שלא תובן והיא תחויב למסור פרטים שאין ברצונה למסור.
בית המשפט רשאי להרשות להורה לחזור בו מהסכמתו למסירת ילדו לאימוץ, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אם הבקשה לחזור מההסכמה הוגשה בטרם חלפו 60 ימים מיום מסירת הילד למי שהסכים לקבלו לביתו בכוונה לאמצו או מיום חתימת ההורה על כתב ההסכמה, לפי המאוחר, וכל עוד טרם ניתן צו אימוץ (סעיף 10(א)).
הכרזת ילד כבר-אימוץ ביחס ל"הורה לא-נודע"
5. סעיף 13 דן בעילות להכרזת ילד כבר-אימוץ, שלא על פי הסכמת הורה. סעיף 13(א)(1), הרלוונטי לענייננו, מתייחס לסיטואציה של "הורה לא נודע" (וכאמור, על פי רוב מדובר באב. להלן: עילת הורה לא-נודע), וכך לשונו:
(1) אין אפשרות סבירה לזהות את ההורה, למצאו או לברר דעתו; לעניין פסקה זו, חזקה שאין אפשרות סבירה כאמור אם ננקטו הפעולות המפורטות להלן,
--- סוף עמוד 98 ---
ובלבד שלא ייעשה שימוש בפרטים שמסר הורה לפי סעיף 8ג(ב):
(א) בדיקה במרשם האוכלוסין;
(ב) בדיקת מידע המצוי בידי רשויות הרווחה;