6. באשר למועדים, סעיף 13(א1) מורה:
(א1) פעולות כאמור בסעיף קטן (א)(1) יינקטו, לכל המאוחר, בתוך חודש ימים מיום שנודע לעובד סוציאלי לפי חוק האימוץ על היות הילד מועמד לאימוץ או מיום שההורה חתם על הסכמה למסור את הילד לאימוץ, והן יבוצעו תוך שמירה מרבית על פרטיות ההורים והילד וכל אדם אחר, ובהתחשב בנסיבות העניין.
דהיינו, יש לבצע את הפעולות האמורות בתוך חודש ימים, לכל המאוחר. יושם אל לב, כי ישנן שתי אפשרויות למועד הקובע לתחילת מניין הימים: האחת היא היום שבו נודע לעובד סוציאלי על היות הילד מועמד לאימוץ; והשנייה היא היום בו חתם ההורה על הסכמה למסרו לאימוץ. המשותף להן הוא כי מדובר בילד, דהיינו אחרי הלידה. נכון כי ניתן לפנות לעובד הסוציאלי לפני הלידה, אך מניין הימים לא יחל. נמחיש שני תרחישים שתומכים במסקנה זו. נניח שהאם פנתה בחודש השביעי ומסרה על כוונתה למסור את הילד שייוולד לאימוץ. האם אכן יש טעם שהבדיקה בדבר זהות האב תסתיים כחודש לפני הלידה? התרחיש השני הינו נתון בדין: במצב הרגיל, וכפי שצוין, האם אינה יכולה לוותר על הילד טרם חלפו 7 ימים מלידתו. דרישה זו תואמת את תכלית החוק. הסכמת האם למסור את הילד לאימוץ חייבת להיות הסכמה מדעת, ומתוך הבנה מלאה של השלכותיה. אין לאפשר הסכמה טרם הלידה, שכן היא לא בהכרח משקפת את מצב האם לאחריה. באשר לאב, הרי המטרה היא לאתר אותו, אם ניתן ובמגבלות הקיימות. ההנחה היא כי "אב לא נודע" אינו אחראי לאי-ידיעתו (והשוו סעיף 13(א)(2) לחוק). יוער כי כך קבעו שתי הערכאות ביחס למצבו של המערער כאן. לכן, הגם שישנה חשיבות לבצע את הבדיקות במהירות האפשרית לנוכח מרכזיותו של ממד הזמן, אין לקצר את התקופה ולהתחיל בספירתה טרם הלידה, גם בשל כך שמדובר בתקופה קצרה יחסית. על פי אותו היגיון, דעתי היא כי הגם שניתן לסיים את הבדיקה לפני סיומו של החודש, מוטב יהא, ככלל, לנצל את הימים במלואם ולהמתין שמא יופיע האב הלא-נודע ויתבע את זכותו. כך יצומצמו המקרים של "תינוקות מריבה" גם על ציר הזמנים שקובע החוק לאחר תיקון מס' 8.
--- סוף עמוד 101 ---
בקשה לביטול הכרזת ילד כבר-אימוץ לפי עילת הורה לא-נודע
7. סעיף 13א לחוק אף הוא חלק מתיקון מס' 8. הסעיף ממוקד. הוא דן בביטול הכרזה של עילה אחת – הורה לא נודע. וכך כתוב:
(א) הוכרז ילד כבר-אימוץ לפי סעיף 13(א)(1) וביקש הורהו לבטל את ההכרזה לגביו, יורה בית המשפט על ביטול ההכרזה ועל מסירת הילד להורה, אם שוכנע כי ההורה מעוניין לגדל את הילד, אלא אם כן ראה כי מתקיימת לכאורה עילה להגיש בקשת הכרזה או שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע על כוונתו להגיש בקשת הכרזה; בית המשפט יעכב את ההחלטה על מסירת הילד לתקופה שלא תעלה על 30 ימים כדי לאפשר להגיש בקשת הכרזה.