אומר רק כי קיימות הערות בספרות, התומכות במתן כוח רב לסעיף 19. פרופ' שיפמן עומד על קושי זה ועל מקרים דומים נוספים (פרופ' פנחס שיפמן דיני המשפחה בישראל כרך ב' 85-83 (1989)). הוא מציין שההתנגשות העקרונית בין טובת הילד לבין זכויות ההורים הביולוגיים צריכה להיעשות, לפחות במקרים מסוימים, "על יסוד בחינת הנסיבות האינדיבידואליות של כל מקרה לחוד". השופטת בדימוס נילי מימון עומדת על כך שההורים הביולוגיים רשאים להגיש בקשה לביטול אימוץ לפי סעיף 19
--- סוף עמוד 105 ---
(נילי מימון דיני אימוץ ילדים 399 (1994)). היא דוחה את העמדה שאין לאפשר להורים הביולוגיים לנסות ולעקוף בדרך זו הכרזה על הילד כבר-אימוץ. בראיה זו, יש חשיבות לכך שסעיף 19 לא מחריג את המצב של ההורה הלא-נודע.
נקודה נוספת ואחרונה בסוגיה זו היא שסעיף 19 עניינו ביטול צו אימוץ. ודוק: צו אימוץ ולא הכרזה כבר-אימוץ. כנגד זאת ניתן לטעון, ושוב אינני מכריע, שביטול צו אימוץ כולל בתוכו ביטול ההכרזה, על פי הכלל לפיו המרובה תופס את המועט. לעניין ההיקש בין המצב של ביטול הכרזה על ילד כבר-אימוץ וביטול צו אימוץ ראו דנ"א 7015/94 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית, פ''ד נ(1) 048, 120-119 (1995) (השופט מ' חשין): "נודה: לא הרי הכרזת בר-אימוץ כהרי צו אימוץ, שצו אימוץ הוא צו חותך, צו גיליוטיני (ראו סעיף 16 לחוק האימוץ), בעוד שהכרזתו של ילד להיותו בר-אימוץ - כהחלטת בית המשפט המחוזי בענייננו - הינה אך שלב (אם כי שלב מכריע) לקראת מתן צו אימוץ. ואולם בבחינת מהותם של דברים נתקשיתי למצוא הבחנה של ממש בין השניים". בענייננו, נראה כי מדובר ב"קל וחומר".
לכן, והיה והאפשרות של שימוש בסעיף 19 תתקבל, נראה כי אין לחייב צד לחכות עד למתן צו האימוץ בטרם יבקש את ביטול ההכרזה, גם אם כבר חלפו 60 ימים. תוצאה כזו משמעותה, למשל, שהאב יתייצב 5 ימים לאחר תום המועד (כלומר 65 ימים מיום ההכרזה), אך דרישה להמתין עד למתן צו אימוץ כדי לבקש את ביטולו עלול להאריך את התקופה לחודשים רבים - כנגד טובת הילד. ונסכם בעיקר: לא באתי להביע עמדה לגבי סעיף 19, שכן הצדדים לא טענו ביחס אליו, אלא להותיר את העניין להכרעה למקרה המתאים. השאלה נכבדה, ודורשת דיון מלא ורציני. בכל מקרה, יש לזכור כי סעיף 19 כולל את התנאים שמן הראוי לבטל צו אימוץ ושטובת המאומץ מחייבת זאת.
סיכום
12. דעתי היא:
(א) מניין חודש הימים לביצוע הפעולות הנקובות בסעיף 13(א)(1) לא יחל טרם נולד הילד, גם אם ההורה הודיע לעובד סוציאלי לפי חוק האימוץ על כוונה למסור את הילד לאימוץ כבר במהלך ההיריון.