10. בדו"ח הפסיכודיאגנוסטי אודות המשיבה שהוגש לנו מטעם "מכון שלם", נאמר כי למשיבה: "מסוגלות הורית חלקית, אשר סביר להניח כי ניתן יהיה לשפרה במידה מסוימת בעזרת טיפול ובעזרת הדרכה הורית". על המשיבה נאמר עוד כי היא בעלת מבנה אישיותי גבולי, המאופיין בנטייה לחוסר יציבות, כאשר השמירה על יציבות תפקודית תלויה בקיום מערכת תמיכה וטיפול בה לאורך זמן. צוין כי מבנה אישיות כגון זה מקשה על ניבוי יציבות התנהגותית ותפקודית וכי קיים סיכון לא מבוטל לחזרה לשימוש בסמים. לצד זאת, הדו"ח הדגיש את העובדה שהמשיבה נמנעה משימוש בסמים בשנה וחצי שחלפה מאז האבחון הקודם שנערך לה, התמידה מאז בטיפולים בקבוצות תמיכה, שיקמה קשרים עם בני משפחה, החלה לעבוד בצורה מסודרת ולקיים אורח חיים נורמטיבי. הדו"ח קבע שטובת הקטינה היא כי תתאפשר המשך נוכחות של האם ברמה כזו או אחרת בחייה, וכי העדפתה של הקטינה היא להיות עם אמה.
--- סוף עמוד 12 ---
עם זאת, מסקנתו הסופית של הדו"ח היתה כי: "החזרתה של הקטינה לרשות האם איננה מספקת את מקדם הביטחון הנחוץ כל-כך" ולכן הומלץ להרחיב את תוצאת האימוץ, אם יאושר, לארבעה מפגשים בשנה בין הקטינה לבין האם.
11. שני הצדדים הודיעו בתחילה כי הם מקבלים את ממצאי דו"ח "מכון שלם" והעותר כאן אף הצהיר כי הוא מוכן להתנות את האימוץ בקבלת המלצות הדו"ח בדבר הגדלת מספר המפגשים בין האם לבין הקטינה. עם זאת, משנוכחנו לדעת כי על-פי הדו"ח של "מכון שלם" לכאורה לא מתקיימת עוד עילת האימוץ על פי סעיף 13(א)(7) לחוק האימוץ, שכן נמצא שלמשיבה מסוגלות הורית חלקית, אשר סביר להניח כי ניתן יהיה לשפרה כאמור בעזרת טיפול והדרכה הורית – ביקשנו מהצדדים להשלים טיעונים לגבי האפשרות כי ראוי לבטל את הכרזת הקטינה כבת-אימוץ.
12. בעקבות השלמת הטיעונים הוצא פסק הדין, מושא הדיון הנוסף. בפסק דין זה, שניתן מפי חברי, השופט נ' הנדל (אליו הצטרפנו, כאמור, גם חברי, המשנה לנשיאה, א' ריבלין ואנוכי), נידונה עילת האימוץ שבסעיף 13(א)(7) לחוק הנ"ל.
השופט הנדל הסביר כי הסעיף האמור מונה "שני תנאים מצטברים, שלמעשה שלושה המה: הראשון, היעדר מסוגלות הורית לדאוג לצרכי הילד. מצב כגון דא – בהווה – אינו מספיק ליצירתה של עילת אימוץ. התנאי השני מורכב משני ראשים: היעדרו של סיכוי לשינוי בעתיד הנראה לעין וזאת אם תינתן עזרה כלכלית וטיפולית סבירה על ידי רשויות הסעד והרווחה". הוא הוסיף כי: "המונח 'מסוגלות' מדגיש את פוטנציאל ההורות – לא רק של היום, אלא גם של מחר – בנבדל מהשימוש במונח 'יכולת' או 'תפקוד'. שילוב המונח 'מסוגלות' עם בחינת השפעתה של עזרה מטעם רשויות הסעד – מלמד שרק במקרה קיצוני בו אין אפשרות לשנות את המצב, תתהווה עילת אימוץ".