לבסוף מדגישה המשיבה וטוענת כי השינוי שעבר עליה בחייה בתקופה האחרונה הוא משמעותי ביותר – היא הפסיקה להשתמש בסמים, עובדת כסייעת בגן ילדים, שוכרת דירה, מגלה כוחות ומטפלת בעצמה בכל ענייניה. כל אלה הם שינויים אדירים, שאין להקל בהם ראש, המעידים על השתקמותה ומשליכים גם על מסוגלותה ההורית.
20. המשיבה מציגה גם מודל משפטי חלופי לטענותיה, שבגדרו היא גורסת כי יש להתחשב בשינוי שחל במצבו של ההורה הביולוגי אף מן הפרספקטיבה של טובת הקטין. לשיטה זו – בשים לב לגילה של הקטינה, היכרותה המעמיקה עם אמה הביולוגית, הקשר הטוב באופן יחסי שנקשר ביניהן על אף הנסיבות הקשות, יחד עם העובדה שהקטינה טרם הועברה למשפחה מאמצת – כל הנסיבות הללו, זאת בצד התמורות שחלו אצל האם – מביאים למסקנה שטובתה של הקטינה מחייבת השארתה בחיק אמה. הנה כי כן, על פי תפיסה זו, גם אם
--- סוף עמוד 18 ---
נאמץ את טיעוני העותר, הרי שלשיטת המשיבה, טובת הקטינה ככזו מחייבת כאן היזקקות לשינויים שעברו על האם, על מנת לקבל את ההחלטה הטובה ביותר עבור הבת.
התפתחויות נוספות
21. בתאריך 31.3.2011 הגישו ההורים המיועדים לאימוץ הקטינה בקשה לקבלת זכות טיעון מוגבלת בהליך הדיון הנוסף. בבקשתם זו הם טענו כי אף שטרם קיבלו את הקטינה לרשותם, הרי שהם רואים בעצמם כהוריה המאמצים-בכוח ומרגישים מחויבים ואחראים להשמיע את קולם בבית המשפט בעניינה. כעולה מן הבקשה, ההורים המיועדים לאימוץ מצויים בקשר עם הקטינה מזה כשישה חודשים ונפגשים עימה פעמיים בשבוע, זאת בהתאם להמלצות שקיבלו ההורים המיועדים לאימוץ מפסיכולוגיים שייעצו להם – כי יקוים כאן תהליך היכרות איטי מן המקובל למיסוד הקשר, בהתחשב בנסיבות חייה של הקטינה.
22. הנשיאה החליטה, בתאריך 31.3.2011, לאפשר לבא-כוח ההורים המיועדים לאימוץ, עו"ד שמואל מורן, להתייצב לדיון ולשטוח בפני ההרכב המורחב את בקשתם. בדיון שנערך בבקשה זו, בתאריך 3.4.2011, החלטנו לבסוף שלא לאפשר הצטרפות, או לאשר לעו"ד מורן להיות נוכח בדיון שנערך בדלתיים סגורות והבהרנו כי ככל שיידרש, הוא יתבקש להגיש השלמות טיעונים בכתב. אציין כי לאור התוצאה – השלמה כאמור לא התחייבה.
23. בתאריך 3.4.2011 שמענו בהרחבה את טיעוני הצדדים, והאזנו להסברים מפי המומחים ומפי עובדים סוציאליים המלווים את הנוגעים בדבר. בעקבות דברים אלה הגענו להחלטה, מתאריך 14.4.2011, שטעמיי לעמדתי במסגרתה יובאו להלן.