פסק-דין
השופטת סביונה רוטלוי, אב"ד
1. זהו משפטו של קטין, שגורלו השתנה באחת, ברגע בו חתמה אמו הורתו על הסכמתה לאימוצו על-ידי משפחה אחרת, זאת מבלי ששיתפה את אביו, שלא ידע אותה שעה על לידתו. זהו אינו משפט הדן בהורים טבעיים (ביולוגיים) מול הורים המיועדים לאמץ - מי מהם ראוי יותר או מסוגל יותר לגדל את הקטין.
זהו משפטו של קטין, שמאז היותו בן עשרה ימים זכה לגדול בחיק שני הורים אוהבים ומטפחים ובכך שפר עליו גורלו לעומת ילדים אחרים, שבמשך תקופת
--- סוף עמוד 4 ---
ינקותם גדלים במוסדות או במשפחות אומנה זמניות וממתינים, לעיתים שנים, עד שתימצא עבורם משפחה, שתאמץ אותם לחיקה כילדם לכל דבר.
זהו משפטו של קטין, שכאשר מלאו לו חמישה חודשים, בעת שכבר הכיר את דמויות הוריו, בעת שמלמל הברות ראשונות, רק אז פנתה אימו לראשונה לבית המשפט, בבקשה לביטול הסכמתה לאימוצו.
זהו משפטו של קטין, שבעת שכבר ישב, זחל ואולי אפילו עמד ועשה את צעדיו הראשונים, פנה אביו לראשונה לבית המשפט בבקשה לביטול צו האימוץ כלפיו, כאשר מלאו לו כ- תשעה חודשים.
התשתית העובדתית
2. הקטין, סביבו מתנהלים ההליכים המשפטיים, נולד ביום 12.5.03 למשיבה 1 (להלן – האם הביולוגית), לה נודע על דבר הריונה רק בהיותה בחודש השמיני להריון. שמונה ימים לאחר לידתו חתמה האם על הסכמתה למסירתו לאימוץ. האם סירבה למסור את זהות האב. בסמוך לאחר-מכן, ביום 22.5.03, העבירה פקידת הסעד את הקטין למערערים 1, שקיבלו אותו לביתם בכוונה לאמצו (להלן – ההורים המיועדים לאמץ). העברת הקטין נעשתה לפי סעיף 12(ג) לחוק אימוץ ילדים, תשמ"א - 1981 (להלן – חוק האימוץ), ובהסתמך על בקשת האם הביולוגית להעביר את הקטין ישירות למשפחה ולא לבית ילדים.
3. בתוך מספר ימים הוגשה מטעם באת-כוח היועץ המשפטי לממשלה (להלן – באת-כוח היועץ המשפטי) בקשה לבית המשפט לענייני משפחה מחוז ת"א (תיק 49/03), להכריז על הקטין כבר-אימוץ כלפי אביו. הבקשה נסמכה על הוראת סעיף 13(1) לחוק האימוץ, לפיה ניתן להכריז על ילד כבר-אימוץ אם "אין אפשרות סבירה לזהות את ההורה, למצאו או לברר דעתו". בית המשפט לענייני משפחה (השופטת ח' ריש-רוטשילד) נעתר לבקשה והקטין הוכרז ביום 1.6.03 כבר-אימוץ כלפי אביו. כן אישר בית המשפט את העברת הקטין לבית ההורים המיועדים לאמצו.
4. בחודש יולי 2003, לאחר ששבה משהות של חודשיים באילת, פנתה האם הביולוגית, לדבריה, לראשונה לשירות למען הילד והביעה חרטה על מסירת הקטין. כחודש לאחר מכן, במהלך חודש אוגוסט 2003, סיפרה האם הביולוגית לאבי הקטין (להלן – האב הביולוגי) אודות הלידה ומסירת הקטין לאימוץ. ביום 3.9.03 פנתה אחותה של האם הביולוגית לשירות למען הילד והודיעה על כוונת האם לחזור בה מהסכמתה. אולם, רק ביום 9.10.03 הגישה האם הביולוגית את בקשתה לבית המשפט לענייני משפחה לחזור בה מהסכמתה לאימוץ (תיק מ.א. 87/03