ד"ר וייל וד"ר סיטון תמכו דעתם במחקרים מן השנים האחרונות שהוצגו בפנינו על ידם, המתייחסים באופן ספציפי להשלכות ניתוקם של ילדים, שפיתחו התקשרות בטוחה עם דמויות הוריות ראשוניות (ראו Y. Gauthier, G. Fortin, G. Jeliu, Clinical Apllication Of Attachment Theory In Permanency Planning For Children In Foster Care: The Importance Of Continuity Of Care, Infant Mental Health Journal, vol. 25(4), 379, 395 (2004)).
גב' אופנהיימר לא חלקה על הנזקים שבניתוק זה, אלא סברה, שניתן לטפל בהם וכי הם פחותים מהנזקים הצפויים לכל ילד מאומץ עם התבגרותו בעיקר בשל סוגיות זהות.
על הבדלים אלה אעמוד בפרוט בהמשך.
53. בשאלות שהופנו למומחים על ידי הצדדים ניכר, שחלה אי הבנה באשר למושג
ה- attachment והיטיבה להבהיר זאת ד"ר סיטון, כאשר בחקירתה בבית המשפט הסבירה, שקיימת אפשרות, שילדים יחיו עם הורים במשך שנה ואלה יהיו הוריהם הפסיכולוגיים מבלי שתפותח התקשרות בטוחה במובן הattachment (עמוד 170 לפרוטוקול). במקרה כזה, היינו קיומה של הורות פסיכולוגית ללא התקשרות בטוחה, היו המומחים יכולים להגיע למסקנה שונה באשר לקטין שבפנינו.
לדבריהם, ברגע שיש התקשרות אמיצה-בטוחה צריכות להתקיים סיבות מאד רציניות להוציא ילד ממשפחתו, תהא זו משפחתו הביולוגית, האומנת או המאמצת, ודוגמאות לכך מצויות בסיפורם של ילדי השואה או במקרי חטיפה (דברי ד"ר וייל בעמוד 170 לפרוטוקול ודברי ד"ר סיטון בעמוד 139 לפרוטוקול).
54. נראה, כי בתי המשפט בארץ ובחו"ל כבר נתנו דעתם לסוגיה זו בהקשר להשמת ילדים באומנות ארוכות טווח או באימוץ, זאת מבלי לתייג את הכרעותיהם בשם
--- סוף עמוד 33 ---
התיאוריה עליה הם נסמכים. הפסיקה הדגישה, כי הורות פסיכולוגית מיטיבה, שבה נוצר קשר רגשי עמוק בין הילד להוריו הפסיכולוגיים (קשר שניתן למעשה להגדירו כהתקשרות בטוחה (attachment)), קשר המקנה לילד גם יציבות, המשכיות וקביעות בחייו - הן במובן הפנימי של תחושת הבטחון והשייכות והן במובנים רחבים יותר, היא ההורות המועדפת בהחלטות על השמת ילדים. העדפה זו נובעת מהחשש לנזק לשלומם של קטינים אם ינותקו מההורים הפסיכולוגים אליהם נקשרו, במיוחד בנוגע לקטינים בגיל הרך (ראו C.C.A.S Metro V. M.(C.)), p. 195) וכן ע"א 577/83, לעיל, עמ' 81; ע"א 546/89, לעיל, עמ' 197).
גדר המחלוקת
55. המערערים והמשיבים חלוקים בשאלה מהי "טובת הקטין" ומה המשקל שיש לתת לכל אחד מהשיקולים המרכיבים את טובתו. ממחלוקת זו נגזרת אף דעתם השונה של הצדדים באשר לחלופה המועדפת עבור הקטין.