8. בקשת האב להעברת הקטין למשמורתו נדונה לראשונה ביום 4.5.04, בהשתתפות האפוטרופא לדין לקטין. זו ביקשה ארכה כדי להיערך לחקירת האב, אך בקשתה נדחתה והאב הביולוגי העיד ונחקר. בתום הדיון, התנגדו באת-כוח היועץ המשפטי והאפוטרופא לדין לקטין להעברת המשמורת בשלב זה, בטרם נבחנה טובת הקטין על-ידי המומחית. המומחית מסרה חוות-דעתה ביום 17.5.04. בחוות הדעת נקבע, כי להורים הביולוגיים מסוגלות הורית והומלץ על העברה לאלתר של הקטין אליהם. המומחית לא בדקה את ההורים המיועדים לאמץ. היא הניחה כי הינם ראויים ומסוגלים. עם זאת, היא הניחה גם, כי למרות שעצם המעבר יגרום לקטין נזק בטווח הקצר, הנזק שעלול להיגרם לו בעתיד, כשיגלה את נסיבות אימוצו, יהיה גדול יותר. בהמשך מסרה המומחית, לבקשת בית המשפט, תוכנית להעברת הקטין להורים הביולוגיים.
9. בעקבות דברים שנערך הוזמנו ההורים המיועדים לאמץ לדיון נפרד בבית המשפט לענייני משפחה, שנערך ביום 31.5.04. במהלך הישיבה הובהר להם, כי הפתרון המסתמן הוא החזרת הקטין להורים הביולוגיים וכי עליהם להיערך לכך. בדיון מאוחר יותר, ביום 7.6.04, הודיעה באת-כוח היועץ המשפטי כי אינה מתנגדת להעברת הקטין לאביו הביולוגי, תוך הקפאת בקשת האם הביולוגית לחזור בה מהסכמתה לאימוץ כ"תיק פתוח", לצורך מעקב. גם האפוטרופא לדין הסכימה להעברת המשמורת לאב. על-יסוד הסכמות הצדדים, החליט בית המשפט לענייני משפחה, ביום 7.6.04, על העברת הקטין לאלתר למשמורת האב, שיהיה רשאי לגדלו יחד עם האם. כן הורה בית המשפט על הקפאת הליכים בתביעת האם לחזור בה מהסכמתה לאימוץ ופקידת סעד מונתה כאפוטרופא נוספת לקטין. ההורים המיועדים לאמץ ביקשו לעכב את ביצוע פסק הדין. משנדחתה בקשתם, פנו ההורים המיועדים לאמץ בבקשה דומה לבית המשפט המחוזי, ונענו בחיוב, תוך קציבת מועד קצר להגשת ערעור.
--- סוף עמוד 7 ---
10. ואכן, בתוך מספר ימים, ביום 9.6.04, הוגש הערעור לבית המשפט המחוזי. הערעור התייחס לשני נושאים: החלטת בית המשפט לענייני משפחה להעביר את הקטין למשמורת האב וההחלטה לדחות את בקשת ההורים המיועדים לאמץ למנות את בא כוחם כאפוטרופוס לדין לקטין ולצרפם כצד להליך. כן עתרו ההורים המיועדים לאמץ לצרפם כצד להליכי הערעור, אם כ"צד מעונין", אם כ"ידיד קרוב" ואם מכוח הסמכות הטבועה של בית המשפט. באת כוח היועץ המשפטי הודיעה בתגובה, כי אין ליתן להורים המיועדים לאמץ מעמד עצמאי ואין לצרפם להליכים, שעניינם ניתוק הקשר המשפטי של הקטין מהוריו הביולוגיים. צירופם יוביל ל"התנגחות" ישירה עם ההורים הביולוגיים, יסכל כל אפשרות לחיסיון ביניהם, יפגע במהות מוסד האימוץ וישפיע ישירות על טובתו של הקטין. באת-כוח היועץ המשפטי חזרה על עמדתה, כי אינה מתנגדת לשמיעת המבקשים על-ידי בית המשפט במסגרת דיון נפרד וחסוי, ולא כצד להליך. באת-כוח היועץ המשפטי הוסיפה, כי אם נותר ספק כלשהו בעיני בית המשפט המחוזי באשר למיצוי בדיקת טובתו של הקטין, היא מותירה לשיקול דעתו של בית המשפט את אופן השלמת הבדיקה, ובלבד שלא תיעשה על דרך הקניית מעמד עצמאי להורים המיועדים לאמץ.