--- סוף עמוד 41 ---
הראיות שבתיק, כולל עדויות ההורים הביולוגיים עצמם, שאף הביעו דעתם לא אחת, שהיו רוצים שאותו זוג יוסיף להיות בקשר עם הקטין בבחינת "דודיו".
לפיכך, ניתן לומר בוודאות כי בהווה, הזכות להתפתחות, שהיא הזכות החשובה והמהותית ביותר לילדים רכים בשנים, מיושמת כהלכה על-ידי ההורים המיועדים לאמץ, הם ההורים הפסיכולוגיים.
68. באשר למימוש זכות זו בעתיד, אם יישאר הקטין אצל ההורים המיועדים לאמץ, חלוקות הדעות בין הצדדים. זאת במיוחד עקב מחלתו של האב המיועד לאמץ, ועד כמה יש בגורם זה כדי להשפיע לרעה על התפתחותו של הקטין.
בד בבד, חלוקות הדעות באשר ליכולתם של ההורים הביולוגיים לספק את אותם תנאים הדרושים לקטין על מנת ליישם בצורה מיטבית את זכותו להתפתחות, במיוחד לנוכח מספר גורמים:
כל המומחים מסכימים, כי במידה שיוחלט על העברת הקטין להורים הביולוגיים, הוא יהפוך לילד בעל צרכים מיוחדים, היינו לילד בסיכון.
ד"ר וייל וד"ר סיטון סבורים, שמבנה אישיותם של ההורים הביולוגיים וצורת הקשר ביניהם לא יאפשרו את כל ההתכוונות המלאה והיכולות המיוחדות הנדרשות לגידול ילד בעל צרכים מיוחדים (עמ' 11 - 12 לחוות הדעת, ועדותם בעמ' 149 ו-151 לפרוטוקול). מומחים אלה לא סברו כי ההורים הביולוגיים נעדרי מסוגלות הורית, אולם מבחינת הבגרות וההתכווננות שלהם, הם אינם מוכנים, ממוקדים ופנויים לצרכי הילד (עמ' 12 לחוות הדעת).
את דעתם זו ביססו, בין היתר, על האינטראקציה ביניהם לבין הקטין, שאמנם לא נעשתה בתנאים אופטימאליים, אך היו בה מרכיבים שהעידו על חוסר יכולת להצבת גבולות לילד, שהסתובב בחדרים ובמסדרונות של השירות למען הילד, על חוסר רגישות לצרכיו כגון האכלתו על ידם בצורה שתאמה יותר את צרכיהם מאשר את צרכיו. ניכרה ביניהם תחרות על תשומת לב הילד ונוצרה אווירה היפומאנית ("קרנבל", כהגדרת האב הביולוגי), שנמצא בדיסונאנס עם המקום בו נמצא (עמוד 5 לחוות דעתם).
המומחים אף התחזקו בדעתם זו, שעה שנודע להם במהלך עדותם בבית המשפט כי ההורים הביולוגיים מצפים לילד נוסף. לדבריהם, ההיריון הנוסף יטיל על כתפי ההורים מעמסה כבדה בכך שלא יוכלו להתפנות כראוי לצרכיו של הקטין נשוא
--- סוף עמוד 42 ---
דיון זה. כמו כן, הקטין עצמו ייאלץ להתמודד לא רק עם הסתגלות להורים חדשים ולסביבה חדשה, אלא גם להולדת אח נוסף (עמ' 142 לפרוטוקול).
ד"ר וייל אף סבר, שהחלטת ההורים הביולוגיים להביא ילד נוסף מלמדת, במידה מסויימת, על חוסר בשיפוט. כדבריו: "אני, איך אומרים, קצת נדהם אולי די נדהם מהבשורה הזאת … עכשיו זה הזמן להביא עוד ילד לעולם?" (עמ' 142 לפרוטוקול).