71. גם באשר לאב הביולוגי, לא מצאתי בחוות דעתה של הגב אופנהיימר ראייה לקיומה של מסוגלות הורית מעל לממוצע, שכן לדבריה: "מהאינטראקציה עם הילד בתנאים מוגבלים וללא התנסות יומיומית בטיפול, שהם הבסיס לקשר הורה-ילד לא ניתן ללמוד הרבה…על סמך נתוניו אלה סביר להניח כי הוא יוכל להיות הורה טוב דיו" (עמוד 10 לחוות הדעת. ההדגשה שלי. ס.ר.).
הורה טוב דיו איננו הורה מעל הממוצע, או הורה בעל רגישות מיוחדת.
לפיכך אני סבורה, כי לא הונחה בפנינו כל ראיה, שלהורים הביולוגיים יש מסוגלות להורות מיטיבה שהיא מעל לממוצע - הורות הנדרשת לקטין אם ינותק מההורים המיועדים לאמץ אליבא דכל המומחים.
72. אם אכן כך הם פני הדברים, כי אז אינני רואה כל טעם בהמלצת המומחית בדבר לווי ההורים הביולוגיים בגורמי טיפול, כדי לסייע להם להתמודד עם הקשיים הכרוכים בטיפול בקטין, כקטין בעל צרכים מיוחדים. בענין זה אני מעדיפה את הערכתם של המומחים, שאף כי לווי של גורמי טיפול עשוי להועיל להורים, אין בסיוע וטיפול שכאלה, כדי לרפא את הנזקים שייגרמו לקטין בגין הפגיעה בהתקשרות (attachment) (עמ' 147 לפרוטוקול).
--- סוף עמוד 44 ---
אני סבורה, כי הערכתם זו של המומחים באה מתוך נקודת המבט של הילד ומרכזיותו בהחלטה, ולא מתוך נקודת המבט של ההורים - שהיא נקודת המבט של גב' אופנהיימר.
הערכה זו אף מצאה את ביטויה בפסיקת בית המשפט העליון:
"אין די בבדיקת שינויים אצל ההורים הביולוגיים כדי להחליט על יסודם על אתר על החזרת הקטין אליהם, יהיה המחיר הנפשי מבחינת הקטין אשר יהיה. יש לילד זכויות (ראה: ע"א 2266/93). הוא אינו קניין הוריו. אם אירעה נסיבה מן הנסיבות המצערות שסעיף 13 לחוק מונה אותן, אין תיקון המצב מחזיר את הגלגל אוטומטית לאחור. אי-אפשר למחוק במחי יד את אשר אירע, וצריך לתת את הדעת, היטב ובתשומת לב, למשמעות הדברים מבחינת הקטין. ציינתי בהקשר זה, כי אינה מקובלת עליי גישת הפסיכולוגית הנכבדה מטעם המשיבה, ולפיה הילד תמיד מסתדר ומתגבר. יש לשקול את נושא ההחזרה מבחינת טובתו של הקטין, לא במובן התנאים הפיזיים והרווחה הכלכלית, אלא במובן זה שבודקים את התוצאות הנפשיות של ניתוקו, עתה, מן הסביבה המאמצת." (דנ"א 7015/94, לעיל, בעמ' 80-81).
73. נדבך נוסף הקשור לזכות הילד להוסיף ולהתפתח הוא הנזקים העלולים להיגרם להתפתחותו עם הפסקת הקשר שלו עם הדמויות ההוריות המיטיבות, הקיימות בחייו מאז היותו בן עשרה ימים. נזקים הנעוצים באובדן הדמויות המשמעותיות ביותר בחייו, בניפוץ כל המסגרת שבה חי וגדל ובשבירת הקביעות והיציבות, שכה חשובות להתפתחות תקינה של ילדים. על כך אין מחלוקת בין המומחים השונים.