--- סוף עמוד 64 ---
אישיותו המלא וההרמוני ... באווירה של אושר, הבנה ואהבה" (מתוך המבוא לאמנה).
102. מהקטין שבפנינו, ממש מעת לידתו, נמנעה הזכות לגדול אצל הוריו. האם חתמה על הסכמה לאימוצו, חרף ניסיונות שידול מצד אימהּ ומצד אנשי השרות למען הילד, ואילו האב לא היה ידוע מאחר שהאם סירבה לגלות את זהותו.
מרגע זה קמה לקטין הזכות לגדול בחיק משפחה חלופית.
103. לאחר שבחנתי את הזכויות הרלבנטיות, צרכיו המיוחדים של הקטין והאינטרסים שלו, תוך התייחסות לחלופות השונות ומידת הנזק הצפוי לקטין בכל אחת מהן, הגעתי למסקנה, כי קיים סיכוי טוב יותר, שההורים המיועדים לאמץ הם שיוכלו ליישם בהווה ובעתיד את מכלול זכויותיו, צרכיו והאינטרסים שלו ושהנזק הצפוי לו עם העברתו להוריו הביולוגיים עולה על הנזק הצפוי לו אם יישאר עם ההורים המיועדים לאמץ.
כלומר, ההורים המיועדים לאמץ הם שיוכלו להגשים טוב יותר את טובתו.
בכך הושלם הדיון בדבר טובת הילד ב"מעגל הפנימי".
104. עתה עלי לשקול ולקבוע מהי טובתו ב"מעגל החיצוני", מול זכויות ההורים הביולוגיים, מול האינטרסים של ההורים המיועדים לאמץ ואינטרסים אחרים, כמו האינטרס הציבורי שבעידוד מוסד האימוץ.
מאחר של"טובת המאומץ" יש משקל מכריע בהליכי אימוץ, בכל השלבים שלאחר הכרה בעילת אימוץ, הרי שצריכים להתקיים שיקולים כבדי ערך על מנת להטות את הכף משיקולים של "טובת המאומץ", כפי שהם נחזים במעגל הפנימי, כגון במקרים של אימוץ ילדים בזמן השואה או חטיפת ילדים (ראו בג"צ 243/88 קונסלוס נ' תורג'מן, פ"ד מה(2) 626).
זכותם הטבעית של ההורים הביולוגיים היא לגדל ולחנך את בנם (ע"א 2266/93, לעיל, 234; דנ"א 6041/02 פלונית נ' פלוני (טרם פורסם), פיסקה 13 לדבריו של כב' הנשיא ברק). זוהי זכות אנושית בעלת עוצמה. ודוק: יש להבחין בין זכותם של ההורים הביולוגים למימוש "קשר הדם" הנכנסת כעת למעגל השיקולים למול זכותו של הקטין עצמו למימוש "קשר הדם", שנשקלה בשלב ביצוע האיזון ב"מעגל הפנימי".
--- סוף עמוד 65 ---
להורים המיועדים לאמץ קיים אינטרס מובהק בתוצאות ההליך, שכן תהיה לו השפעה ממשית על המשך חייהם (בע"מ 6930/04, לעיל, פיסקה 41). זהו אינטרס שעוצמתו פחותה מזכותם של ההורים הביולוגיים ל"קשר דם". בהקשר זה ראוי לזכור, כי מבחינתם הליך האימוץ התנהל כדין והם היו זכאים לפתח צפיות, שהקטין אכן יוכרז בבוא העת כילדם לכל דבר ועניין.
אינטרס נוסף, שעלי לשקול במניין השיקולים, הגם שחשיבותו פחותה, הוא "האינטרס הציבורי שבעידוד מוסד האימוץ. יש ליצור מערכת נורמטיבית שיהיה בה כדי לטפח את רצונם ונכונותם של הורים מאמצים ליטול על עצמם את מלאכת האימוץ" (בע"מ 6930/04, לעיל, פיסקה 31).