פסקי דין

עמ (ת"א) 4/04 פלונית ופלוני, ההורים המיועדים לאמץ הקטין נ' פלוני ופלונית, ההורים הביולוגים - חלק 51

30 דצמבר 2004
הדפסה

מינויה של האפוטרופוא לדין בשלב כה מאוחר של הדיון היה בו, לכאורה, כדי לעקר מתוכן את תפקידה בבית משפט קמא, שכן מרבית הראיות כבר נשמעו, השופטת כבר ביטלה את הכרזת הקטין כבר אימוץ מבלי שנבדקה טובתו ומבלי שהאפוטרופא לדין יכולה היתה לחוות דעה בענין זה.

108. ההליך שבפנינו המחיש עד כמה חשוב ומהותי הוא תפקידו של האפוטרופוס לדין בייצוג נפרד של הקטין וטובתו בפני בית המשפט, שהרי הוריו, או מי מהם, לא היו מסוגלים לייצג את טובתו ולהפרידה מעניינם ורצונם האישי, והיועץ המשפטי לממשלה, בייצגו את השירות למען הילד, לא יכול היה גם הוא, בשל ניגודי אינטרסים ומחויבויות אחרות לייצג נאמנה את טובתו (וראו גם י' ש' קפלן, "מטובת הילד לזכויות הילד – ייצוג עצמאי של קטינים", משפטים לא (תשס"א), 623, 690).

--- סוף עמוד 67 ---

הוועדה, בדוח המשנה בדבר "ייצוג נפרד לילדים בהליכים אזרחיים", ניסחה הצעת חוק לייצוג ילדים ובני נוער ואף קבעה עילות ספציפיות למינוי מייצג בהליכי אימוץ (סעיף 5 להצעה, עמ' 30 לדוח ועדת המשנה).

על-פי ההצעה, המייצג לילדים מתחת לגיל 12 יהיה עורך דין, שישמש כאפוטרופוס לדין ויטען בפני בית המשפט לענין "טובתו" של הקטין (זאת להבדיל מייצוג רצונו של קטין) (סעיף 16 להצעה).

הוועדה סברה, כי ההיגיון העומד מאחורי הלכת בית המשפט העליון (ע"א 9/78 פלונית נ' היועץ המשפטי פ"ד לב(3) 655, 668), באשר למינוי עורך דין להורה בהליכי אימוץ, ישימה גם לגבי הילד, שבעניינו ננקט הליך האימוץ.

להנחה זו בסיס בכתיבה הבינלאומית בנושא זה. לדוגמא:

בשנת 1986 קבעה עצרת האו"ם כי יש למנות לילד מייצג בהליכי אימוצו

(The Declaration on Social and Legal Principles Relating to the Protection and Welfare of Children with Special Reference to Foster Placement and Adoption 1986, N. 43.);

חוק האימוץ באנגליה קובע, כי ילדים הם צד להליך בבית המשפט והם זכאים לייצוג משפטי (Adoption Act 1976, Sec 6).

109. הוועדה סברה, כי ההצדקה לייצוג קטין בהליכי אימוץ קיימת לכל אורכו. בשלב הדיון בבקשה ל"בר-אימוץ" נתונים ההורים באופן בולט ומובנה במצב של ניגוד עניינים עם ילדם בהליכים אלו ואינם יכולים לייצגו. "בא כוח היועץ המשפטי אף כי הוא שיוזם את הפנייה לבית המשפט, מתבסס על חוות-דעתו של פקיד הסעד, ומייצג את מערכת הרווחה, בדאגתה לטובת הילד. בנסיבות אלו אין צד שכנגד, שיכול להביע את האינטרסים של הילד מנקודת מבט אחרת.". בכך נחלשת יכולתו של בית המשפט לבחון את שיקול הדעת של מערכת הרווחה, מכלול החלופות, לוחות הזמנים ועוד (דוח וועדת המשנה בנושא ייצוג נפרד לילדים בהליכים אזרחיים, עמ' 90-89).

עמוד הקודם1...5051
52...83עמוד הבא