16. לטענת ב"כ המערערת, אין די בתקופה של מספר שבועות של חיי זוגיות כדי לצאת ידי חובת הוכחת קיום "תא משפחתי" ובכל מקרה אין בקיומם של אלה משך תקופה קצרה כדי לבסס על פיהם אבהות. ראיות אובייקטיביות יכולות להתקיים מקום שהוכחה תקופה אמינה וממושכת דיה של קיום תא משפחתי זוגי.
17. המשיבים סומכים את ידם על פסק הדין של ביהמ"ש קמא.
לעניין הסיוע במימון הבדיקה נטען, כי הלשכה לסיוע המשפטי אינה נותנת סיוע בביצוע הבדיקה למי שאינו זכאי לסיוע משפטי. לטענת ב"כ המשיבים, המשיב לא נמצא זכאי לקבל סיוע כזה, לא ברמה של ייצוג ולא ברמה של סיוע במימון.
דיון והכרעה
18. כאמור, על המקרה דנן חלות הוראות נוהל המעמד.
מטרת נוהל זה, כעולה מסעיף א' שבו, היא לקבוע דרך הטיפול בבקשה למתן מעמד בישראל לקטינים אשר נולדו בארץ לאם נתינה זרה, בדרך של הכרה באבהות.
סעיף ג' שבנוהל מורה:
"ג.1 במקרה של אזרח ישראלי הנשוי לאם הקטין- ואם הקטין הגישה בקשה למעמד מכוח נוהל התאזרחות של בן זוג של אזרח טרם הוריית הקטין, אשר הומצאו במסגרתה ראיות מספקות על קיומם של חיים משותפים- ניתן לקבל הצהרה בדבר הכרה באבהות ולהעניק לקטין אזרחות ישראלית מכוח לידה.
ג.2 במקרה של תושב קבע בישראל הנשוי לאם הקטין- ואם הקטין הגישה בקשה לקבלת מעמד בישראל מכוח ההליך המדורג לבני זוג של תושבי קבע טרם הוריית הקטין, אשר הומצאו במסגרתה מסמכים מספקים על קיומם של חיים משותפים- ניתן לקבל הצהרה בדבר הכרה באבהות, ולתת לקטין רישיון ישיבה בישראל בהתאם לכללים לפי חוק הכניסה לישראל והתקנות שהותקנו על פיו.
ג.3 במקרה בו הישראלי הטוען לאבהות אינו נשוי לאם הקטין – ואם הקטין קיבלה רישיון ישיבה בישראל מכוח היותה ידועה בציבור של המבקש טרם הוריית הקטין- ניתן לקבל הצהרה בדבר הכרה באבהות. לגבי מתן המעמד לקטין- יש לנהוג בהתאם לפירוט שלעיל לפי מעמד האב.
ג.4 במקרה בו אם הקטין הגישה בקשה לקבלת מעמד בישראל מכוח היותה נשואה לטוען לאבהות או ידועה בציבור שלו (עפ"י נוהל 5.2.0009) לאחר הוריית הקטין, או שהוגשה בקשה כאמור בסעיפים ג.1 ו- ג2 שלא נתמכה במסמכים מספקים על חיים משותפים, או שהוגשה בקשה כאמור בסעיף ג.3 אשר טרם אושרה – יש לקבל ראיות אובייקטיביות לגבי קיום תא משפחתי טרם להוריית הקטין. אם השתכנע הפקיד המוסמך לטפל בבקשה לקבלת המעמד של הקטין – יעניק לקטין מעמד בישראל בהתאם למעמד האב – כאמור לעיל.
ג.5 בכל המקרים בהם נדרשו ראיות כאמור לעיל ולא סופקו ראיות מספיקות או שהתעורר חשד בנסיבות ביחס לאמינותן – ידרשו המבקשים להצטייד בפסק דין הקובע את האבהות. ככלל, בא כח משרד הפנים בנסיבות כאמור, ידרוש הוכחת האבהות בדרך של ביצוע בדיקה גנטית.
ג.6 ...
ג.7 ...
ג.8 ... " .