הנתבעים טענו שהתגוררו בנפרד עוד בגוש קטיף בשני בתים נפרדים [סעיף 37 לתצהיר הנתבעת וכן סעיף 38 לכתב ההגנה מטעם הנתבע], אך בתים אלה היו למעשה שתי יחידות סמוכות [פט. עמ' 55], באותו גוש וחלקה, הרשומים שניהם בבעלות הנתבעים דנן בחלקים שווים, כעולה ממסמכי אישור רישום הזכויות [נספח 7 לתצהיר הנתבעת]. אין לדעת עתה, ובדיעבד, מה הניע את בני הזוג אז לרכוש נכס נוסף באזור מגוריהם, ולאיזה צורך נרכש הנכס המשותף הנוסף, בפרט בהינתן סוגיית הפיצוי ברקע הפינוי מגוש קטיף. לא הוצגה כל ראיה משכנעת המעידה על כך, שבני הזוג אכן התגוררו בנפרד בשני בתים אלה, שהיו בבעלותם המשותפת. ממילא, מששבו לדור יחדיו בבית מושא הליך זה בהרצליה ספק אם העניין רלוונטי לענייננו.
לאחר פינוי גוש קטיף עברו הנתבעים וילדיהם להתגורר בבית בהרצליה מושא הליך זה, בשכירות. על הסכם השכירות חתם הנתבע לבדו, והבית הושכר כאמור כבית למגורים בעבורם [סעיף 3 להסכם השכירות הראשון] , כל המשפחה מתגוררת בו עד היום.
אין מחלוקת והנתבעים אישרו את העובדה, שלאחר הפרידה הנטענת ביניהם עוד הוסיפו להביא ילדים משותפים לעולם, כאשר הקטנה שבהם ילידת 2011. לטענת הנתבעת מאחר והיא אישה דתיה היה חשוב לה שילדיה לא יהיו "ממזרים" לפי הדין היהודי והיא רצתה עוד ילדים, משכך העדיפה להביאם מאותו אב [פט. עמ' 57-58].
רכישת הבית בהסכם מכר עליו חתומה הנתבעת נעשתה ביום 15.12.11, יומיים אחרי לידת הבת הקטנה של הנתבעים [נספח 9 לתצהיר הנתבעת]. אז לראשונה ניתן לראות הפרדה רכושית ברישום בין בני הזוג. במועד זה כבר היה הנתבע בחובות כספיים כבדים מפאת קריסתה של חברתו "אינטרני" [ר' סעיפים 5-8 לכתב התביעה, סעיף 33 לכתב ההגנה מטעם הנתבע].
26. מסקנתי היא, כי הנתבעים לא הוכיחו את היותם שתי יחידות כלכליות נפרדות כטענתם, ומשכך אין לי אלא לקבוע שהם ניהלו משק בית משותף כאשר כל הניירת שנערכה לצורכי "הפרדה" נערכה ונשמרה בארבע קירות בלבד ואין לה כל משמעות למעט שליפתה בעת הצורך, כפי שנעשה בהליך זה.
טענת הנתבעת לפיה הנתבע מתגורר בבית בקומה נפרדת לגמרי, ומשלם לה דמי שכירות [ר' הסכם השכירות כפי שנוסח בכתב יד בין הצדדים ב- 3.7.13, נספח 6 לכתב ההגנה מטעם הנתבעת] לא שכנעה אותי. דמי השכירות בסך 3000₪ אינם משקפים את ערכו הריאלי של הנכס כמושכר ואף מקוזזים מיידית מהמשכורת אותה היא משלמת לו לטענתה בעבור עבודתו באיליה שירת הים. משכורת, שגם היא אינה משקפת נכונה את פעילותו של הנתבע במסגרת עסקה של הנתבעת בשוק הנדל"ן. כל המידע בהקשר זה מצוי בידיעתה המיוחדת של הנתבעת, ואם לא הובא במלואו בפני בית-המשפט, המסקנה היא שאינו תומך בגרסתה.