27. הנתבעת יכלה לספק בקלות ראיות למכביר המצביעות על ההפרדה המוחלטת בנישואיה לה טענה, לרבות, למשל, תמונות מפנים הבית, עדות של המטפלים בילדים, עדות של באי כוחה המטפלים בסכסוך המשפחתי הנטען עם הנתבע [ר' התייחסות הנתבעת לקיומם של אנשים אלה בחייה בפט. עמ' 60 שו' 8-9, עמ' 97, עמ' 64-65, וכן בעמ' 56 שו' 26-28] אך היא בחרה לא לעשות כן.
בעדותה לפני שבה וטענה הנתבעת כי:
"כולם יודעים, אנחנו חיים בנפרד, אנחנו לא יוצאים ביחד, לא הולכים לאירועים ביחד, לא נוסעים לחו"ל ביחד, לו יש את החיים שלו, הוא יוצא לבלות, יש לו את החברות שלו, את הבנות זוג שלו, כל מי שגר סביבנו, המשפחה יודעת, כולם יודעים, זה משהו שהוא ידוע לכולם. יש לי עורכי דין שיכולים להעיד שהם כבר מטפלים בי מספר שנים"
[פט. עמ' 68, שו' 24-28].
איש מהמפורטים בעדותה לא הובא לעדות לפניי. טענתה בנקודות השנויות במחלוקת, נתמכת בעדותה כבעלת דין בלבד.
28. גם בחינת טענת הנתבעים להפרדה מוחלטת של מקורות הפרנסה שלהם אינה נתמכת בראיות של ממש ואינה תומכת בטענתם לחיים נפרדים ולמקורות הכנסה שונים. בהתייחסה למקורות הפרנסה שלהם, טענה הנתבעת כי הם מפרנסים עצמם באופן עצמאי ונפרד לחלוטין. לדבריה חברת התיווך והנדל"ן "איליה שירת הים" היא חברה בבעלותה בלבד, הנתבע הוא רק שכיר זוטר בחברה, ומקור פרנסתו המרכזי הוא מגזין נדל"ן שבבעלותו. טענות אלה אינן משכנעות.
ראשית, בעדותה ציינה הנתבעת כי הנתבע עבד בחברת איליה שירת הים מספר חודשים בלבד בעבורם קיבל שכר, אולם בכתב ההגנה מטעמה ציינה, כי הרכב מושא הליך זה עמד לרשות הנתבע משך שנות עבודתו בחברה זו [סעיף 70 לכתב ההגנה מטעם הנתבעת]. משנתבקשה להבהיר את חוסר ההתאמה בין הגרסאות טענה בחקירתה: "גל עבד באינטרני, בחברה הזאת שאתה תובע אותו, יש לו תלושי משכורת אני מניחה עד שנה מסוימת, ברגע שהפעילות שלו הפסיקה בחברה שלו, [...] והוא נכנס לקשיים כלכליים, אני לקחתי אותו כי יש לו כישרון מאוד מאוד טוב במכירות" [פט. עמ' 73-74, הדגשה הוספה].
לפי גירסה זו, מעדותה של הנתבעת ניתן להסיק שמקור פרנסתו היה חברת אינטרני עד שנכנס לקשיים כלכליים ומרגע זה הנתבעת העסיקה אותו בחברת איליה שירת הים, וזאת בניגוד לטענתה המוקדמת לפיה מקור פרנסתו המרכזי היה מגזין הנדל"ן שלו.
זאת ועוד: טענת הנתבעת מחד כי הנתבע היה בעל "כישרון מאוד מאוד טוב במכירות"[שם] בהיקף גדול אינה מתיישבת עם העובדה ששילמה לו שכר זעום בסך של 5500 ₪, ומהמשכורת אף קיזזה מזונות ושכר דירה בסכומה המלא כך שלא נותר לו דבר. כשנשאלה מדוע העסיקה אותו אמרה שעשתה זאת, כי רצתה לעזור לו [פט. עמ' 73-74] אך לא ברור כיצד הסכום האמור סייע לנתבע, בפרט משום שקיזזה ממנו 3000 ₪ כשכר דירה ו- 2500 ₪ בעבור מזונות. אין הסבר כיצד נקבע סכום המזונות.