24. שנית, פסק דיני אינו מתייחס להפליה במכירת דירות אשר נבנו על ידי קבלן פרטי על קרקע פרטית – זוהי סוגיה מורכבת, ואין לנו כל סיבה לדון בה במקרה דכאן. אציין במאמר מוסגר, כי בארצות-הברית סוגיה זו הצריכה הסדרה באמצעות מעשה חקיקה פדראלי (ראוFair Housing Act 42 U.S.C. §§ 3601-3619, 3631 (1968) ).
25. כמו כן אציין, כי הסוגיה שהונחה לפתחנו קשורה לשאלות חוקתיות יסודיות וכבדות משקל בתחום השוויון החברתי. ניתן אפוא לחשוב על פתרון הסוגיה גם באמצעות דיני חוקה. ברם, דרך זו איננה דרכי. הנני מוצא טעם רב בהלכה אשר מורה לנו להימנע מלדון בשאלות חוקתיות כאשר בידינו להגיע להכרעה בתיק מבלי להידרש אליהן (ראו ע"א 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי, פ"ד מט(4) 221, 350-349 (1995); בג"ץ 5503/94 סגל נ' יושב-ראש הכנסת, פ"ד נא(4) 529, 550-549 (1997); בג"ץ 5744/16 בן מאיר נ' הכנסת, [פורסם בנבו] פסקאות 4-3 לפסק דינו של השופט מזוז (27.5.2018)). הדיון בשוויון כעיקרון חוקתי איננו נחוץ במקרה דכאן לנוכח קיומו של איסור על הפליה במשפט המינהלי הכללי, וכן, במשתמע, בהוראות חוק רמ"י שצויינו לעיל. לא זו אף זו: כפי שכתבה השופטת ד' ברק-ארז בספרה, "הדיון בחובה המינהלית לנהוג בשוויון הוא רחב יותר ומתייחס גם למצבים שבהם ההפליה אינה פוגעת בזכות החוקתית לשוויון [...]" (דפנה ברק-ארז משפט מינהלי ב 680-679 (2010)) – ומשכך, די לנו במשפט המינהלי ובהוראות החוק שעליהן ביססתי את פסק דיני.
26. סוף דבר: הנני מצרף את דעתי לתוצאה אליה הגיע חברי, השופט מזוז – גם אני סבור כי דין הערעור להידחות וכי על המערערת לשלם למשיבים הוצאות בסך כולל של 20,000 ₪.
ש ו פ ט
השופט נ' הנדל:
1. וזה המעשה שהיה. רשות מקרקעי ישראל חתמה על חוזה עם המבקשת (להלן: המערערת), חברה קבלנית פרטית, לשם בניית דירות על מקרקעי המדינה ושיווקן לציבור הרחב. המשיבים ביקשו לרכוש דירה מהמערערת, וזו הודיעה להם כי אינה מוכרת דירות לערבים. זה הרקע להליך. המשיבים תבעו את המערערת, ותביעתם נתקבלה בבית משפט השלום, אשר פסק לכל אחד מן המשיבים פיצוי על סך 20,000 ש"ח. הערעור שהוגש על כך נדחה אף הוא. לדעתן של ערכאות קמא, התגבשה עילת ההפליה המנויה בסעיף 3 לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000 (להלן: חוק איסור הפליה). המערערת הגישה בקשה למתן רשות ערעור בגדרה נתבקש להורות על ביטול פסקי הדין קמא, לרבות החיוב בפיצוי.