"הנה בנדון שלפנינו הקטין נולד כשבועיים בטרם התגרשה האם מבעלה. לפי טענת האם בכתב התביעה למזונות, המשיב הוא אבי הילד. נמצא שלטענת האם, הקטין- בנה, הוא ממזר, ולא יוכל לשאת אשה כדמו"י כל ימיו, ובניו יהיו פסולים כמותו, עד סוף כל הדורות. אומנם האישה אינה נאמנת לפסול את בנה, אך עצם הדיון בתביעתה, ובודאי אם ינתן פסק דין כדרישתה, שמחייב את הנתבע לשלם מזונות לבן הזה, יש בכך קבלה ואישור לדבריה שהילד הזה הוא פסול, בין אם ינתן פסק דין פורמלי בענין האבהות ובין אם לאו. כי עצם קבלת תביעתה הוא אישור לדבריה. בכך אנו סוגרים את הפתח על כל האפשרויות להתיר את הילד בעתיד לנישואין כהלכה. לאור האמור אין לדון כלל בתביעת האם, שלמרבה הצער אינה מבינה ואינה מודעת למשמעות תביעתה כנגד הנתבע, ולהשלכות החמורות שהיא גורמת בכך לכשרות בנה לנישואין"
עמדתו של כב' הרב שלמה עמר הינה, איפוא, כי גם בחינת אבהותו של הקטין אגב גררא ולצורך הכרעה בסוגיית המזונות בלבד מבלי שיהא בדבר לקבוע "אבהות מעמדית", יש בה לסכן באופן ממשי את כשרותו להנשא של הקטין.
נוסיף ונבחן להלן את עמדת בתי המשפט האזרחיים בסוגיה זו ולאחרי כן נבוא למסקנתינו הסופית.
48. הרעיון של פיצול הסטטוס, המחלק בין קביעת אבהות מוחלטת לקביעת אבהות לצורך מסויים – בין אם לצורך חיוב במזונות ואם אם לצורכי ירושה, אינו חדש. וכדברי כב' הש' יהושע גייפמן בתמ"ש 76760/01 פלונית נ' אלמוני [פורסם בנבו] תק-מש 2007 (3) 280, 284 –
"...אבהות לצורך מזונות סמוכה ל"אבהות אזרחית", השוכנת בצד "האבהות הדתית". בע"א 3077/90 פלונית נ' פלוני פ"ד מ"ט (2) 578, 596, יצר בית המשפט העליון את המונח "אבהות אזרחית" מכוח עיקרון טובת הקטינה, כדי להקנות לקטינה זכויות שלא קמות לה מכוח הדין הדתי - הדין המוסלמי... בהתדיינויות בענייני משפחה שזורות סוגיות בדבר פיצול סטטוס. יש להעדיף את טובת הקטינה וסיפוק מזונותיה - הגשמת התכלית של הזכות החוקתית לחיות בכבוד - על פני אחידות במושגי המשפט"
מתוך שכך מוסיף כב' הש' גייפמן ומבהיר כי ניתן לדבר על שני "סוגי אבהות". "אבהות בגברא" (in personam) ו"אבהות בחפצא" (in rem), כאשר ה"אבהות בגברא" הינה אבהות החלה אך ורק לענין הנדון כגון - אבהות לצורך חיוב במזונות או אבהות לצורכי ירושה וכיוצ"ב. אבהות שכזו אינה קובעת סטטוס וענינה טוב אך ורק בין הצדדים המתדיינים ולעניין הנדון. מאידך, "אבהות בחפצא, הינה אבהות כלפי כולי עלמא שקביעת מעמד וסטטוס בצידה ומתוך שכך היא אף תרשם ותקבל את ביטויה במירשם האוכלוסין, כדוגמה. ובלשונו של כב' הש' גייפמן–