18. בהכללה ניתן לומר כי עד שנת 1975 נערך היוון על בסיס ריבית שנתית של 5%, ומאז ועד היום שיעור ההיוון עומד על 3%. בשני העשורים האחרונים, מאז פסק הדין בעניין חיימס, נדונה הסוגיה בערכאות הדיוניות (ראו פירוט להלן) אך טרם נערך דיון סדור בבית משפט זה.
השינויים בסביבת הריבית
19. לפני שנתאר את ההסדרים וההתפתחויות בארץ ובמדינות נוספות, עלינו לתאר בקצרה את השינוי שחל בסביבת הריבית בשנים האחרונות. שינוי זה מהווה את הסיבה העיקרית לפתיחתו של הדיון המחודש בסוגיית שיעור ההיוון. בחודש אפריל 2011 עמדה ריבית בנק ישראל על 3% ומאז היא במגמת ירידה. מאז שנת 2015 אנו נמצאים במצב שבו הריבית כמעט אפסית (ובחלק ממדינות העולם נהוגה בשנים האחרונות ריבית שלילית). עד לחודשים האחרונים הריבית עמדה על 0.1%, ואז הועלתה ל-0.25%. להמחשה (הנתונים מאתר בנק ישראל):
רבים וטובים מכלכלני העולם הוגים במצב זה, בהשלכותיו, במעלותיו ובחסרונותיו, בגורמים שהובילו אליו, ובאפשרויות לשנות אותו. גם התחזיות לעתיד הן מושא למחקר ולחילוקי דעות מקצועיים, ורק מעטים יחלקו על הזהירות המתבקשת ממי שמתיימר לנבא את העתיד בתחום מורכב זה. מהתבטאויותיהם של הבנקים המרכזיים בישראל ובארה"ב ניתן ללמוד כי הם שואפים להעלאת הריבית בשלב כלשהו, כדי ליהנות מהיתרונות הגלומים בכך, אך איש אינו יודע מתי ובאיזה אופן תעלה הריבית. יש הסבורים כי רגלינו עומדות בסופו של עשור שנפתח במשבר כלכלי, וההתאוששות ממנו תוביל גם לעליית הריבית. אחרים מחזיקים בדעה כי סביבת
--- סוף עמוד 16 ---
הריבית הנמוכה איננה תוצר של משבר נקודתי אלא מאפיינת את המציאות הכלכלית בתקופתנו, אשר אינה צפויה להשתנות בשנים הקרובות. אף בתקופה שהתיק הנוכחי היה תלוי ועומד, חלו שינויים לכאן ולכאן במפת התחזיות העולמית והמקומית. מכאן גם המחלוקת מהי ריבית "נורמלית" בימינו, ולכך השפעה גם על הסוגיה מושא דיוננו. אין לכחד: לבית המשפט אין כלים לנבא את העתיד הרחוק, וחוות דעת המומחים שהובאו בפנינו מבטאות תפיסות שונות. יש הגורסים כי סביבת הריבית הנוכחית צפויה להשתנות (פרופ' צ'רניחובסקי בעמ' 15-14 לחוות דעתו), וכי "מבנה שערי הריבית הנוכחי מלמד על צפי לעליה תלולה בריבית" (פרופ' ברנע בעמ' 8 לחוות דעתו; וכן בעמ' 10 לחוות דעתו של פרופ' וינר), ולעומתם יש המחזיקים בדעה כי סביבת הריבית הנוכחית צפויה להתמשך, משום שהיא משקפת שינוי מבני במשק ולא אירוע זמני (פרופ' ישיב בעמ' 26-22 לחוות דעתו וד"ר סולברג בעמ' 14-8 לחוות דעתה).