21. לאורך השנים, השרים הפעילו את סמכותם ושינו מעת לעת את שיעור הריבית שעל פיה מהוון המל"ל את הקצבאות. בקצרה ייאמר כי בשנת 1957 הועמד שיעור הריבית על 4% (תקנה 13 לתקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשי"ז-1957); בשנת 1961 הועלה השער ועמד על 5% (תקנה 3 לתקנות הביטוח הלאומי (היוון) (תיקון), תשכ"א-1961); בשנת 1974 נקבע שיעור היוון של 3%, והוסבר כי החישוב הוא 5% ריבית שנתית בניכוי 2.5% הצמדה לשכר הממוצע (תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל"ד-1974). בשנת 1978 הותקנו תקנות ההיוון, בלי שינוי לעניין שיעור ההיוון. בשנת 2006 נערך תיקון בתקנות, במסגרתו נקבע כי שיעור ההיוון נותר 3%, ונותק הקשר בין שיעור ההיוון לבין השכר הממוצע במשק (הרקע לכך הוא הצמדת הגמלאות למדד המחירים לצרכן במקום הצמדה לשכר הממוצע במשק).
22. בשנת 2012 הוגשה לבית משפט זה עתירה הנוגעת לעדכון מנגנון החישוב של היוון קצבאות המל"ל, ובין היתר לעניין עדכון תוחלת החיים המתארכת (בג"ץ 3948/12 קרייס נ' השר לענייני רווחה ושירותים חברתיים [פורסם בנבו]). בעקבות הדיון בעתירה, הוקמה בשנת 2014 ועדה לבחינת היוון גמלאות המל"ל, בראשותו של השופט בדימוס ד"ר אליהו וינוגרד (לעיל ולהלן: ועדת וינוגרד). בשנת 2015 הגישה הוועדה את מסקנותיה, אשר מנוסחות בתמציתיות ומצמצמות עצמן לעמוד אחד. הוועדה המליצה להעמיד את שיעור ההיוון על 2% ולקבוע מנגנון עדכון שמושפע מהתשואה
--- סוף עמוד 18 ---
של אג"ח ממשלתיות לתקופות של 12-8 שנים. בהמשך פרסם המל"ל מסמך קצר ובו "מספר נקודות להבהרת המלצת הוועדה".
שר הרווחה אימץ את המלצותיה של ועדת וינוגרד ובשנת 2016 תוקנו תקנות ההיוון בהתאם (ק"ת 7669). תחילה נקבע כי התיקון יכנס לתוקף בתוך שלושה חודשים אך בהמשך נדחה מועד כניסתן לתוקף בשנה נוספת (ק"ת 7712). התיקון נכנס לתוקף ביום 1.10.2017, כך שבשנתיים האחרונות שיעור ההיוון של גמלאות המל"ל עומד על 2%.
23. שינוי ריבית ההיוון בתקנות המל"ל השפיעה על מערכת דיני הנזיקין ובמובן מסויים זעזעה אותם. זאת, משתי סיבות: ראשית, משום ששינוי ריבית ההיוון של המל"ל נתן גושפנקא משפטית (לפחות לכאורה) לטענה בדבר שינוי בסביבת הריבית. שנית, ועיקרו של דבר, נוכח ההשפעה הישירה שיש לריבית הניכוי על היחסים בין המזיק לניזוק. כיום, בעקבות ועדת וינוגרד, ניכוי גמלאות המל"ל מסך הפיצוי נעשה לפי ריבית היוון של 2%, מאחר שהמל"ל חוזר על המזיק בהיוון לפי ריבית של 2%. המשמעות היא שמתוך הפיצוי מנוכה סכום גדול יותר (בהשוואה לניכוי מהוון על פי 3%), והניזוק מקבל לכיסו סכום קטן יותר. בהמשך הדיון נתייחס לשאלה בדבר מערכת היחסים בין ריבית ההיוון בנזיקין לבין ריבית הניכוי וריבית השיבוב.