הנה כי כן, אם שיעור ההיוון הנזיקי יישאר 3%, וריבית השיבוב תישאר 2%, הפער בין שיעורי ההיוון יוביל לתוצאה שפוגעת בניזוק, שיצא קרח מכאן ומכאן - שהרי סכום הפיצויים מהוון על פי שיעור של 3%, מה שמקטין את סכום הפיצוי, אך הניכוי נעשה בהיוון של 2%, מה שמגדיל את סכום הניכוי.
66. חשיבותה של התאימות בין צלעות המשולש כבר הודגשה והוסברה לא פעם (ראו ע"א 6935/99 קרנית נ' אבו-סרייה, פ"ד נה(3) 599 (2001); ריבלין, בעמ' 953; לחריגים ראו: עניין אלחבאנין, בפסקה 29; ע"א 2278/16 פלונית נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] בפסקה 11 (12.3.2018)). והדברים נאמרו גם ביחס לפער בין שיעורי ההיוון (בין היתר, ראו עניין פלקסברג, בעמ' 1639-1638; עניין זדה, בעמ' 171).
בעניין ההיוון שמענו טענות לפיהן השיקולים הרלוונטיים לקביעת ריבית ההיוון של המל"ל שונים מהשיקולים הרלוונטיים לקביעת ריבית ההיוון בנזיקין. אני מוכן להניח כי כך הדבר בכל הנוגע להיוון קצבאות של נפגעי עבודה, שאז ההיוון נעשה מול המל"ל במנותק מתביעה נזיקית. בסוג זה של מקרים, ניתן לקבוע שיעור היוון שונה. לכך יכולות להיות מספר סיבות - למשל, בגלל הבדל במשך התקופה הממוצעת לפיצוי או בגלל אפשרויות ההשקעה של המל"ל בשוק ההון או באג"ח ממשלתיות ייעודיות. אך דומה כי הסיבה העיקרית לקביעת ריבית נמוכה עבור היוון קצבאות של נפגעי עבודה חלף הגמלה היא גישה סוציאלית, וזו עמדה ככל הנראה בבסיס המלצות ועדת וינוגרד (ראו, למשל, דבריו של יו"ר הוועדה: "אני לא דואג לביטוח הלאומי אם הוא עד כדי כך יפסיד [...] אנחנו לא מקפחים את האזרח. אולי
--- סוף עמוד 51 ---
הביטוח הלאומי יקופח בזה שאנחנו מהוונים את זה, עושים את ההיוון הזה בריבית כזאת או אחרת, אבל בלבד שהאזרח לא יקופח. זו המטרה"; עמ' 98 לפרוטוקול הוועדה מיום 23.9.2014, וכן ראו עמ' 106-105 לפרוטוקול מיום 3.12.2014). המל"ל כגוף סוציאלי מבקש להבטיח רף קיום מינימלי למבוטחיו ומעדיף כי מקבל קצבת נכות מעבודה לא יהוון את קצבאותיו. זאת, מחשש שהסכום החד-פעמי שיינתן לו ירד לטמיון והמבוטח יהיה לחסר אמצעי קיום שיחזור למל"ל שוב והפעם באמצעות קצבת הבטחת הכנסה, או שיפול בדרך אחרת למעמסה על הציבור. אך אם למרות זאת, מקבל קצבת נכות מעבודה בחר להוון את קצבתו והמל"ל אישר זאת, יש להקל עמו ככל שניתן. היוון בריבית של 2% מיטיב את מצבו של מקבל קצבת נכות מעבודה, מאחר שהוא נותן לו יותר כסף "ביד" חלף הקצבה החודשית שאותה בחר להוון. זאת ועוד. תקופות ההיוון במל"ל קצרות יותר באופן משמעותי מממוצע תקופת ההיוון בתביעות נזיקין, מאחר שקצבת הנכות מעבודה משולמת עד לגיל הפרישה ולא עד תוחלת חיים, כפי שנעשה לגבי חלק מראשי הנזק בפיצוי הנזיקי (כמו עזרת צד שלישי או ניידות).