לעומת זאת, אי התאמה בין ריבית השיבוב לבין ריבית ההיוון מעוררת קושי שראוי להימנע ממנו. ריבית השיבוב משפיעה על גובה הפיצוי שהניזוק מקבל, וכפי שהוסבר, חוסר הסימטריה בין צלעות המשולש פוגע בניזוק. נקודה זו אינה שנויה במחלוקת של ממש, וברור לכל שהעיוות טעון תיקון.
67. לפיכך, ראוי להנהיג שיעור היוון אחיד בין צלעות המשולש מזיק-ניזוק-מל"ל. השאלה היא אם שיעור ההיוון הנוכחי של המל"ל לפי התקנות (2%) הוא נתון שבכוחו לשנות את הכרעתנו בעניין שיעור ההיוון בנזיקין, או שעלינו להשיג את ההתאמה בין שיעורי ההיוון בדרך אחרת.
בעיה זו נחסכה מאיתנו, משום שוועדת קמיניץ המליצה לשנות את ריבית ההיוון של המל"ל, להעמיד אותה על 3% ובכך לחזור למצב שלפני אימוץ מסקנות ועדת וינוגרד (נזכיר כי המל"ל מתנגד לכך, ועמדתו הובאה בדעת מיעוט שצורפה לדוח הוועדה). ודוק: על מנת להשיג את הסימטריה המיוחלת, אין צורך לבטל את המלצת ועדת וינוגרד. כל שנדרש הוא לנתק את "הקשר הגורדי" בין הריבית לצורך היוון קצבאות נכי עבודה (וגם נכות כללית) בכובעו של המל"ל כצד המשלם, לבין הריבית לצורך תביעת השיבוב של המל"ל (וכפועל יוצא ריבית הניכוי) בכובעו של המל"ל כמקבל התשלום. דרך זו מצריכה פיצול של תקנות ההיוון לשני סוגי המקרים, ויש בה
--- סוף עמוד 52 ---
כדי לתקן את העיוות שנוצר כתוצאה מהחלת מסקנות ועדת וינוגרד גם על ריבית השיבוב, אך מבלי לפגוע באותם מקרים מעטים יחסית, שבהם מתאפשר למקבלי קצבת נכות מעבודה להוון את קצבתם.
אף שאנו מצויים כיום בתקופת בחירות (מתמשכת), אנו מניחים ומצפים כי השינוי ייעשה בהקדם, כדי למנוע את העיוות המתואר. כדי למנוע פגיעה בניזוקים בתקופת הביניים, המשיב (הפול), קופות החולים ואיגוד חברות הביטוח נתנו הסכמתם לכך שגמלאות המל"ל ינוכו מסכום הפיצויים לפי שיעור היוון של 3%, על אף האמור בתקנות ההיוון. על הצהרה זו יש לברך, וכל עוד לא תוקנו תקנות ההיוון, שומה על בית המשפט לנהוג בדרך זו, הגם שהיא עלולה לפגוע בכיסו של המזיק, ככל שהמל"ל ימשיך לחזור עליו בתביעות השיבוב לפי ריבית היוון של 2%. לכן, חזקה על המל"ל כי גם בתביעת השיבוב יחזור על המזיק לפי היוון של 3%.
בהערת אגב אציין, כי במישור המעשי, הבעיה של אי התאמה בין ריבית השיבוב לבין ריבית ההיוון מתעוררת רק בחלק קטן מן המקרים. בשנים האחרונות נערכו תיקוני חקיקה בשאיפה לחסוך את הצורך בחלק ניכר מתביעות השיבוב (כך, המל"ל אינו חוזר בתביעת שיבוב אל המדינה, מוסדות רפואיים, קופות חולים וחברות ביטוח כאשר עילת התביעה של הנפגע היא על פי הפלת"ד). המל"ל קשור בהסכמים שונים עם שחקנים חוזרים בתחום הביטוח והנזיקין, הסדרים קונקרטיים אלה כוללים גם הסכמות על שיעור היוון שממילא אינו תלוי בתקנות, והיועמ"ש עדכן כי בעתיד הקרוב רק 6% מסך תביעות השיבוב יחושבו על פי מנגנון ההיוון הקבוע בתקנות.