"את הנזק יש להיטיב אמנם בתשלום חד-פעמי. אולם בקביעת סכום זה-הנפרע בבת אחת בשל נזק אשר בדרך רגילה יהא מורגש במשך שנים, יש להביא בחשבון נכיון של סכום אשר מועד תשלומו יחול לאחר זמן [...] את הנזקים המשוערים האלה יש להיטיב על ידי תשלום חד־פעמי, אך תשלום זה חייבים לקבעו בהתחשב בגורם נוסף אחד לטובתו של המזיק, והוא כי אף על פי שהנזק יהיה ארוך וממושך, ובדרך רגילה היה מורגש במשך תקופה של שנים, הטבתו נעשית על־אתר ובבת אחת. ברור כי קביעת ערכם של כמה מן הגורמים האמורים — אם לא כולם — תיעשה בחלקה הניכר בדרך של סברה והשערה. אך אין להימנע מכך" (ע"א 111/50 "דן" אגודה שיתופית בע"מ נ' גולדנברג, פ"ד ה 1537, 1543 (1951); ראו גם ע"א 357/80 נעים נ' ברדה, פ"ד לו(3) 762, 785-779 (1982)).
14. השאלה המונחת בפנינו מתעוררת בשל הקושי העובדתי לאמוד את היתרון הכלכלי המגולם בהקדמת התשלום. כאמור, ההנחה המקובלת היא כי 1,000 ₪ שיתקבלו היום עולים בערכם על 1,000 ₪ שיתקבלו בעוד שנה. אך האם 1,000 ₪ שיתקבלו היום, שווים ל-1,050 ₪ שיתקבלו בעוד שנה, או אולי ל-1,030 ₪? שאלה זו מושפעת מגובה הריבית במשק. ככל שהריבית גבוהה יותר, כך גדל הערך הכלכלי של
--- סוף עמוד 11 ---
כל רגע שבו מוחזק הכסף. בניסוח כוללני ניתן לומר כי ריבית גבוהה מובילה לשיעור היוון גבוה ולכן תשלום מיידי בשל חיוב עתידי יהיה נמוך יותר. קיים אפוא יחס הפוך בין שיעור ריבית ההיוון לגובה הפיצוי: ככל שריבית ההיוון גבוהה יותר הפיצוי לעתיד קטן יותר, ולהיפך.
לדוגמה: נניח שניזוק מסויים זכאי לתשלום של 1,000 ₪ בחודש למשך 10 השנים הבאות. כאמור, הגישה המקובלת בפסיקה היא לחייב את המזיק לשלם את מלוא הסכום במועד מתן פסק הדין, ולא לפרוס את התשלום למשך 10 שנים. בהתאם להנחות שלעיל, הסכום שישולם במועד פסק הדין אינו 120,000 ₪ (1,000 X 10 שנים X 12 חודשים) אלא סכום נמוך יותר. כדי לקבוע את גובה הסכום המהוון, יש להכפיל את הסכום החודשי במשתנה שמכונה "מקדם היוון", שמבטא את שיעור הריבית הרלוונטית (כפי שאפרט בהמשך). שיעור היוון של 3% יעמיד את הסכום לתשלום מיידי על כ-103,000 ₪. לעומת זאת, שיעור היוון של 2% יזכה את הניזוק בסכום גדול יותר – כ-108,000 ₪. בדוגמה זו, השינוי בשיעור ההיוון מוביל להפרש של אלפי שקלים בודדים, אך בתיקי נזיקין "כבדים", מדובר בהפרש שמגיע למאות אלפי שקלים. לדוגמה: בחישוב פיצוי בגין אובדן השתכרות בסך 15,000 ₪ לחודש למשך 30 שנים – ההבדל בין שיעור היוון של 2% לשיעור היוון של 3% מגיע לסכום של כ-500,000 ₪.