ת. ממש לא נכון. רגע, עוד פעם, רק לשים את הדברים בקונטק[ס]ט הנכון. אני נבחרתי אמנם ע"י, נתבקשתי ע"י חברת השוק הסיטונאי השוק להוביל את המשא ומתן. יש
--- סוף עמוד 36 ---
הבדל בין משא ומתן לתהליך קבלת החלטות ויצירת מחויבות. משא ומתן בודקים זה יותר מקצועי המשא ומתן ואחרי זה יש דירקטוריונים והכל. זה שאני אמר לך,
ש. זה היה על דעתך.
ת. אגב, אני הייתי בכלל נגד מכירת הנדל"ן הזאת.
ש. אתה יודע מה היתה עמדתם של ה-stakeholders מקבלי ההחלטות.
ת. כן.
ש. ואתה יודע שהעמדה היתה – יש לנו קרקע מעולה בלב ת"א, אם לא נקבל את המחיר שאנחנו דורשים,
ת. אנחנו זוכר מספר פעמים שגם זהבית וגם שי בשיחות שלהם איתי אומרים – לא נורא, לא נקבל את המחיר, לא נמכור".
73. שני העדים הנוספים אשר הגישו תצהיר עדות ראשית מטעם התובע, הם אלון ליברמן ואייל עביד.
עדותו של ליברמן אינה רלוונטית, כאמור לעיל, לעסקה הנדונה כאן, שכן עניינה בניסיון קודם שנעשה לגיבוש קבוצה שתרכוש את המתחם, אשר לא צלח.
עביד, שעל פי דבריו (סעיף 11 לתצהירו), לא היה מעורב במהלך המשא ומתן עצמו, העיד, כי היה עד לשיחות טלפוניות שערך התובע "עם מנור גינדי, מאיר שמיר וזהבית כהן בנוגע למשברים שונים ובעיות שונות במהלך המו"מ בעסקת השוק הסיטונאי" (סעיף 13), אך לא פירט באילו משברים דובר ואילו בעיות נדונו באותן שיחות.
גם בחקירתו (פרוטוקול מיום 3.12.2017, עמ' 90 ואילך) לא פירט דבר בהקשר זה, אך אישר כי התובע היה קשור עמו בקשרים עסקיים שונים.
העדים הנוספים אשר זומנו להעיד על ידי התובע, בלא שקדמה לעדותם מתן תצהיר עדות ראשית, היו נציגי קבוצת גינדי במשא ומתן: מנור גינדי, אורי לוי (שניהם מגינדי) וזאב שטיין (הריבוע הכחול), ועדויותיהם בהקשר הנדון תפורטנה עתה.
74. מנור גינדי אישר בחקירתו (פרוטוקול מיום 22.10.2017), כי ההצעה לצירופה של הריבוע הכחול לגינדי לשם הגשת הצעה משותפת למכרז באה מצדו של זאב שטיין (עמ' 21).
לדבריו, התובע היה "מעורב בפרטים המסחריים של העסקה מהצד שלנו" (עמ' 23), והוסיף (שם):
" מהצד שלי רוני היה גורם יעיל והוא קיבל על זה שכר טירחה ואני חושב שהיחסים בינינו לבין רוני הם ברורים והם חד משמעיים. לגבי אחרים אין לי מושג".
בהמשך נשאל והשיב כך (עמ' 26):
ש. אתה מקודם השתמשת במונח שרוני היה גורם יעיל.
ת. מצידי".
העד אישר, כי "עיקר הפעילות" של התובע היתה בתחילת הדרך, עוד לפני שהריבוע הכחול חברה עם גינדי, אך "היה את הפינישים, בוא נאמר" (עמ' 33). כן אישר, כי גינדי לא חשבה