87. הדברים הללו נכונים בוודאי ביחס לתובע, שהגדיר את עצמו כ"מגה מתווך", וסיפר כי היה מעורב בעסקאות מן הגדולות והמורכבות במשק הישראלי (סעיף 11 לכתב התביעה).
התובע הודה בחקירתו בבית המשפט שכמתווך מנוסה הוא היה מודע לדרישת הכתב לפי חוק המתווכים וכן היה מודע למשפטים שעסקו בהשלכות הנובעות מהעדר הסכם תיווך כתוב, אך לקח על עצמו את הסיכון הכרוך בכך.
--- סוף עמוד 44 ---
אביא את הדברים כפי שהם נאמרו על ידו (עמ' 265-267):
"כב' השופט: אתה כמתווך בוודאי כמתווך על, אבל כמתווך אתה יודע את החוק שמחייב כתב עסקת תיווך במקרקעין שתיעשה בכתב.
ת. נכון.
כב' השופט: ואתה בוודאי יודע כמה משפטים היו על העניין הזה שלא היה כתב. למה אם כך לא הקפדת שזה יעלה על הכתב, למרות שכנראה שהיית צפוי, העלית על דעתך בוודאי שהנושא הזה יעלה.
ת: אז בוא אדוני אני אתחיל קודם כל, אני הייתי גם מאלה שממקימי החוק הזה ב-2000, אני הייתי מתווך. אנחנו דיברנו בזמנו וזה מחכים כל המדינה לפסק דין שיגיד שעסקאות מעל סדר מעל 100 מיליון, 200 מיליון, כשחוקקו את החוק התכוונו לרוסים שרימו אותם על דירות להשכרה, דירות למכירה, אף פעם לא דיברו בחוק על עסקאות של מיליארד שקל או 800,
כב' השופט: אני לא שואל אותך,
ת: כן. עכשיו,
כב' השופט: תשים לב, אני לא שואל אותך משפטית, אני שואל אותך מבחינת הסיכון שלקחת, אתה בוודאי ידעת שהנושא הזה יעלה.
ת: לקחתי.
כב' השופט: אז איך יכולת לקחת על עצמך את הסיכון?
ת: אני אסביר לאדוני.
כב' השופט: כי הסיכון הזה יכול להשפיע עליי גם על הראיה אם היה או לא היה.
ת: מכיוון שאני עשיתי הרבה עסקאות גם עם נוחי דנקנר, גם עם בוימל גרין, אלה אנשים שלא החתמתי אותם. עכשיו, פה במצב הזה, אני עובד הרבה על אמונה ועל חברות וכך אני עבדתי ואני יכול להוכיח לך בבית משפט כמה עסקאות שעשיתי שאני לא החתמתי. אבל מה שקרה פה בגלל המהירות שמאיר שמיר אמר לי - בוא קודם כל תביא אותם נראה שתהיה עיסקה, הבאתי אותם וזה התגלגל כל כך מהר, שמאיר אמר לי - רוני, אתה חבר ככה של זהבית. אנחנו אל, תסמוך עליי, ואני אומר לך עוד פה, פה נפלתי על המילה - סמוך.
כב' השופט: אז בגלל זה לקחת סיכון?
ת: לקחתי סיכון מהחברים שלי איתם, זה היה סיכון שאכלתי אותה. ואם לא הייתי חושב שמגיע לי, כב' השופט, לעולם לא תבעתי משהו שלא מגיע לי ואם לא מגיע לי, לא מגיע לי.