46. עוד טענה הנתבעת, כי טיוטת הסכם 2008 כלל לא קוימה במלואה בהתנהגות – וכפי שטוען התובע, היות שרבים מסעיפיו לא קוימו, משעה שהם לא הוסכמו בסופו של דבר, כאמור לעיל. הנתבעת גם ציינה שרק חלק מסעיפי ההסכם קוימו בהתנהגות, אך שבה והכחישה כי שכרו של התובע עלה בהתאם לטיוטת ההסכם[6]. עוד היא ציינה, כי טיוטת הסכם 2008 – שממילא איננה מסמך מחייב, כך לשיטתה – התייחסה לזכאותו של התובע ב-20% מרווחי הנתבעת.
47. הנתבעת ממשיכה ומסבירה ביחס לכך, כי הכוונה היתה לשותפות ב-20% ממה שיוותר מהתקבולים, לאחר כיסוי ההוצאות. לשיטתה, אותו עיקרון מתייחס למקרים שבהם שני השותפים עובדים יחד על פרויקט מתחילתו ועד סופו, נושאים ביחד בעלויותיו וסיכוניו, ומחלקים ביניהם את פירותיו. עם זאת, טיוטת ההסכם לא התייחסה לשאלה הבאה – כיצד מתחלקים בפירותיהם של פרויקטים שהחלו לפני היום הקובע לגבי הפיכתו של התובע לשותף ברווחים, אולם יסתיימו אחריו.
48. הנתבעת מפרטת, כי היות שבדרך כלל תשלום ההוצאות בפרויקטים נעשה קודם לקבלת התקבולים, ברור כי ההוצאות בגין הפרויקטים האלה כבר שולמו, ולכן התובע גם לא זכאי לתקבולים בגינם[7]. ניתן לסכם איפוא את
--- סוף עמוד 14 ---
טענתה של הנתבעת לגבי טיוטת הסכם 2008, כי לא רק שהמדובר בטיוטת הסכם שלא התגבשה מעולם לכלל הסכמה, אלא גם כי המדובר בהסכמה חלקית ושאינה נותנת ביטוי למציאות הכלכלית הנכונה והאמיתית, ששררה בין הצדדים.
49. אשר לעמדתנו – בדיון המוקדם שנערך לפני כב' הרשמת (כתוארה אז) דרוקר, ביום 4.5.2017, הוסכם בין הצדדים כך[8]:
"אין מחלוקת כי התובע החל עבודתו ב- 1.2.07 וההתקשרות בפועל הסתיימה ב- 12/09. אין מחלוקת כי בכל שנת 2007 הועסק התובע כשכיר בנתבעת וזאת בהתאם להסכם העסקה בין הצדדים שנחתם במועד תחילת העסקתו בחודש 2/07. אין מחלוקת כי טיוטת הסכם ראשונה באשר להמשך ההתקשרות בין הצדדים הוכנה בחודש 9/08 בכפוף למחלוקת באשר לתקופה שבה החלו הצדדים לדון בנושא המשך ההתקשרות בין הצדדים בפועל ובכפוף למחלוקת באם יש להתייחס לתקופה שמ- 2008 כתקופה שבה התקשרו הצדדים בהסכם שותפות או באם מדובר במועד מאוחר למועד זה. אין מחלוקת כי בשנת 2008 התקבל אצל התובע סך של 155,000 ₪ בכפוף למחלוקת בין הצדדים כיצד יש לסווג סכום זה ביחסים שבין הצדדים."
50. מהאמור לעיל עולה, כי יש להכריע בשאלה האם בשלב מסוים, וביתר דיוק – בעת שנכתבה טיוטת הסכם 2008 (או במועד קרוב לה), הצדדים התקשרו בהסכם שותפות. בהקשר זה, וכפי שכבר נאמר על ידינו, אנו מכריעים כי הטיעון של התובע לגבי טיוטת הסכם 2008 אינו מקובל עלינו לחלוטין, ואנו שבים ודוחים אותו. אנו קובעים כי כלל לא הוכח שטיוטת הסכם 2008 הינו הסכם תקף ומחייב. נפרט עתה בהרחבה את הנימוקים להחלטתנו שבנדון, ומדוע אין לראות בטיוטת הסכם 2008 כמסמך מחייב.