--- סוף עמוד 19 ---
כי "אין מחלוקת כי בשנת 2008 התקבל אצל התובע סך של 155,000 ₪ בכפוף למחלוקת בין הצדדים כיצד יש לסווג סכום זה ביחסים שבין הצדדים".
68. מעבר לכך, גם לא הוכח כי הסכום שבנדון – 155 אלף, ניתן על חשבון רווחיה של הנתבעת, ובהינתן טענתו של התובע כי באותה עת הוסכם בין הצדדים שהוא יהיה שותף של הנתבעת. שהרי, טיוטת הסכם 2008 לקונית במידה רבה בהקשר זה, וכל שנקבע בה ביחס לכך, בסעיף 1.1, הוא ש"אחוזים מהמניות – לפי אסף – 20% סלים + 80% אסף". כלומר, בכל מקרה, גם טיוטת הסכם 2008 אינה מתייחסת לחלוקת רווחים כלל ועיקר, וגם לא לאופן חלוקתם.
69. ניתן גם לראות, שאף ביחס לסוגיית חלוקת אחוזי הבעלות בנתבעת, היתה בשלב זה הצעה, וגם היא מצידו של אסף בלבד. לא בכדי ציין התובע בדיון המוקדם, שנערך ביום 22.3.2017, ש"כל הענין התפוצץ בגלל שלא הסכמתי ל-20%"[21]. כלומר, התובע בעצמו טוען שלא הוסכם על כך שהוא יקבל 20% בעלות בנתבעת. מעבר לכך, הנתבעת העבירה לתובע בשנת 2008 סך של 155,000 ₪, כאמור לעיל, כאשר אותם סכומים אף הועברו בחודשים יוני 2008 ו-11/2008[22], ובמועדים שכלל אינם קשורים למועד טיוטת הסכם 2008, שהינו כזכור מיום 21.9.2008.
70. אשר למהות אותן העברות, הרי שלנושא זה נתייחס בהמשך פסק הדין, בחלק המתייחס לתביעה שכנגד. עם זאת, נציין כבר עתה שלא נסתרה טענת הנתבעת, כי כלל אין המדובר ב"מקדמה על חשבון טיוטת הסכם 2008", אלא כי המדובר בסכומים שהנתבעת העבירה חד-צדדית לתובע. ודוק – מעבר לאותם שני "סממנים חיצוניים", התובע לא ציין כל נתון מהותי נוסף, שלכאורה התקיים, מבין התנאים הרבים מאוד, של טיוטת הסכם 2008. הנה כי כן, ניתן להגיע למסקנה שהסכם 2008 לא קוים בהתנהגות של הצדדים, החל מרגע ניסוחו, ובניגוד מוחלט לטענת התובע בהקשר זה.
71. אשר לטענת התובע כי הסכם 2010 נכפה עליו והוא אולץ לחתום עליו – בכתב התביעה טען התובע, כך: "במסגרת הסכם זה אולץ התובע להסכים לכך כי המפרעות שניתנו לו בעד חלקו בהכנסות החברה, ניתנו לו כהלוואה ולפיכך על התובע להחזיר את ה"הלוואה". זאת ועוד, במסגרת מסמך חד צדדי זה
--- סוף עמוד 20 ---
הועלו על הכתב מיני הסכמות אשר גרעו מהתחייבויות הנתבעת כלפי התובע והכל במטרה להתחמק מתשלומים אותם היא חייבת בהתאם לסיכום קודם"[23].
72. למותר לציין, כי הנתבעת התכחשה מכל וכל לאותו הטיעון, וציינה כי במסגרת הסכם 2010 נעשו ויתורים מפליגים לתובע, ובין היתר שוחרר לו הרכב שבו השתמש, והוא גם לא נדרש להחזר מיידי של ההלוואה שאותה הוא קיבל מהנתבעת[24]. הנתבעת אף מכחישה כי הסכם 2010 נכפה על התובע.