ד.3. הכרעת בית הדין בתביעה שכנגד
100. כאמור לעיל, התביעה שכנגד למעשה מבוססת כל-כולה על הסכם 2010[43]. להלן נצטט איפוא את הנוסח המלא של ההסכם[44], שנאמר בו כך:
"סיכום דברים מתאריך 13.1.2010
בין סלים עוואד, וחב' רקיע הנדסה, בקשר לשאריות חובות הדדיים של כל אחד לשני הקשורים לתקופת עבודת סלים ברקיע.
רקיע תשלם לסלים 10599 ₪ – עבור שכר חודש דצמבר 2009.
רקיע תשלם עבור רכב החברה שהועמד לרשות סלים את יתרת התשלומים שנותרו (42,356 ₪ +מע"מ) ותעביר את הרכב לרשות סלים ב- 7.3.2010.
רקיע תשחרר את סכומי הפיצויים שנצברו לזכות סלים במהלך עבודתו בחברה, על אף שסלים טרם החזיר הלוואות שנטל מן החברה בעבר.
--- סוף עמוד 29 ---
לא יועברו סכומים נוספים בין הצדדים עד לקבלת תקבולים על ידי רקיע בגין תביעות שהגישה ואשר סלים יקבל מהן 20%.
התביעות האמורות הן:
כפר שמריהו (עבור גילי ויואל עזריה)
שחמון רובע שש תשתיות – עבור ס. נופי
מחנה ציפורית – עבור ארגיל
ק.א.ש. אנד קארי – עבור בסט
בנייני פרשקובסקי – עבור אלמוג כ.ד.א.י.
חוצה ישראל – קטע 19-20 – עבור רולידר
נכון למועד כתיבת מסמך זה חייב סלים להחזיר לרקיע הלוואות בסך 155,000 ₪ (נטו+ריבית והצמדה) שקיבל מהחברה אשר תשלומם יידחה לפי שעה עד תוחזר ההלוואה.
בנוסף לסכומים אלה חייב סלים לרקיע (או רקיע לסלים), סכומים נוספים שיסוכמו בין הצדדים בתוך שבוע – על בסיס מאזני 2009.
סכומים אלה יתווספו לסכומי הלוואות סלים (אם יסתבר שסלים חייב לרקיע או יופחתו מהן (אם רקיע חייבת לסלים).
סלים מתחייב לסייע ולטפל בגביית הסכומים המגיעים לרקיע מנופי ומבסט."
101. הנתבעת טוענת בתביעה שכנגד, כי כתוצאה מאותו הסכם נוצרה לתובע זכאות לרווחים בגין תביעות שהגישה הנתבעת ביחס לפרויקטים שנמצאו בתהליכי עבודה בעת פיטוריו של התובע מעבודתו בנתבעת. כמו כן, אסף הסכים לשתף את התובע ברווח בגין שנת 2009, כשותפים בנתבעת. הנתבעת טוענת כי הסכום המצטבר בגין שני רכיבים אלה עומד, לאחר ניכוי מס חברות בשיעור
--- סוף עמוד 30 ---
של 25%, בסך של 889,594 ₪. מתוך אותו הסכום, חלקו של התובע עומד על 20%, ובסך של 177,919 ₪[45].
102. בכתב התביעה שכנגד מפרטת הנתבעת, כי הסכם 2010 היה מבוסס על כך שהתובע יקבל 20% מאותו חלק של רווחי הנתבעת, אשר הושג במאמץ משותף של הצדדים, החל מהיום הקובע (1.1.2009) ועד למועד פיטוריו. לשיטתה, היא הסכימה לכך לפנים משורת הדין, על אף העובדה שהזכאות לרווחים אמורה להיות חלק מעסקת חבילה, אולם ההסכם בין הצדדים לא נחתם בעת עבודתו של התובע בנתבעת, ולאור סירובו של התובע[46].